דַּיָּג אֶחָד יוֹשֵׁב עַל חוֹף הַיָּם וְדָג דָּגִים. הוּא מַחֲזִיר לַיָּם אֶת כָּל הַדָּגִים שֶׁהוּא דָּג. אִישׁ אֶחָד שׁוֹאֵל אֶת הַדַּיָּג: "לָמָּה אַתָּה מַחֲזִיר אֶת הַדָּגִים לַיָם?" הַדַּיָּג: "לָמָּה לֹא לְהַחֲזִיר?"

אוֹמֵר הָאִישׁ: "אַתָּה יָכוֹל לָדוּג הַרְבֵּה דָּגִים וְלִמְכֹּור בַּשּׁוּק. בַּכֶּסֶף אַתָּה יָכוֹל לִקְנוֹת סִירָה קְטַנָּה, לַעֲבֹוד קָשֶׁה וְלָדוּג עוֹד הַרְבֵּה דָּגִים. אַתָּה יָכוֹל לִמְכֹּור אֶת כָּל הַדָּגִים וּלְקַבֵּל הַרְבֵּה כֶּסֶף. בַּכֶּסֶף אַתָּה יָכוֹל לִקְנוֹת סִירָה גְדוֹלָה, לָדוּג הַרְבֵּה מְאוֹד דָּגִים וְלִמְכּוֹר אֶת כָּל הַדָּגִים בַּשּׁוּק... אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ עָשִׁיר, אַתָּה יָכוֹל לִבְנוֹת בַּיִת גָּדוֹל, אַתָּה יָכוֹל לִקְנוֹת לָאִשָּׁה

שֶׁלָּךְ בְּגָדִים יָפִים, אַתָּה יָכוֹל..."

"וּמָה אָז?" שׁוֹאֵל הַדַּיָּג.

"אַתָּה יָכוֹל לָשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט בַּיָּם וְלָדוּג דָּגִים...", אוֹמֵר הָאִישׁ.

"וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה עַכְשָׁיו?" שׁוֹאֵל הַדַּיָּג.

הֶחָתוּל שֶׁל ג'וּחָה

יוֹם אֶחָד ג'וּחָה הוֹלֵךְ לַנָּהָר עִם הֶחָתוּל שֶׁלּוֹ.

"לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ עִם הֶחָתוּל?" שׁוֹאֲלִים הָאֲנָשִׁים.

"אֲנִי הוֹלֵךְ לַנָּהָר. לִרְחוֹץ אֶת הֶחָתוּל שֶׁלִּי בַּנָּהָר", עוֹנֶה ג'וּחָה.

"ג'וּחָה, אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא רוֹחֲצִים חֲתוּלִים? מִי רוֹחֵץ חֲתוּלִים?! הֶחָתוּל יָכוֹל לָמוּת! זֶה לֹא בְּסֵדֶר. אַתָּה יָכוֹל לִרְחוֹץ בַּנָּהָר כֶּלֶב אֲבָל לֹא חָתוּל!" אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים.

"זֶה בְּסֵדֶר", אוֹמֵר ג'וּחָה, "הֶחָתוּל שֶׁלִּי חָזָק".

אַחֲרֵי שָׁעָה רוֹאִים הָאֲנָשִׁים בַּכְּפָר אֶת ג'וּחָה בּוֹכֶה מְאוֹד.

"לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה, ג'וּחָה?" הֵם שׁוֹאֲלִים.

"הֶחָתוּל שֶׁלִּי מֵת, וַאֲנִי עָצוּב מְאוֹד", עוֹנֶה ג'וּחָה.

"לָמָּה אַתָּה אַף פַּעַם לֹא שׁוֹמֵעַ מָה שֶׁאוֹמְרִים לְךָ? אַתָּה לֹא בְּסֵדֶר!" אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים.

"אָה... אַתֶּם אוֹמְרִים לֹא לִרְחֹוץ אֶת הֶחָתוּל, אֲבָל אַתֶּם לֹא אוֹמְרִים לֹא לִסְחֹוט אוֹתוֹ..." (סיפור עם)

הַנַּעֲרָה וְכַד הֶחָלָב (סיפור עם)

נַעֲרָה מִכְּפָר קָטָן הוֹלֶכֶת לַשּׁוּק וְכַד חָלַב עַל הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ. בַּדֶּרֶךְ הִיא חוֹשֶׁבֶת: "יֵשׁ לִי פָּרָה אַחַת... פָּרָה טוֹבָה... הַפָּרָה נוֹתֶנֶת לִי חָלַב. הַיּוֹם אֲנִי הוֹלֶכֶת לַשּׁוּק.

אֲנִי רוֹצָה לִמְכֹּור אֶת הֶחָלָב. אֲנִי יְכוֹלָה לִמְכֹּור אֶת הֶחָלָב וּלְקַבֵּל כֶּסֶף. בַּכֶּסֶף אֲנִי יְכוֹלָה לִקְנוֹת עֶשְׂרִים בֵּיצִים. מֵעֶשְׂרִים בֵּיצִים אֲנִי מְקַבֶּלֶת עֶשְׂרִים תַּרְנְגוֹלִים וְתַרְנְגֹולוֹת. אֲנִי יְכוֹלָה לִמְכֹּור אֶת הַתַּרְנְגוֹלִים וְאֶת הַתַּרְנְגֹולוֹת, וּבַכֶּסֶף אֲנִי יְכוֹלָה לִקְנוֹת שִׂמְלָה חֲדָשָׁה וְיָפָה. אֲנִי יְכוֹלָה לִלְבֹּושׁ אֶת הַשִּׂמְלָה וְלָלֶכֶת לִמְסִיבָּה. כָּל בָּחוּר רוֹצֶה לִרְקֹוד עִם בַּחוּרָה צְעִירָה בְּשִׂמְלָה חֲדָשָׁה וְיָפָה... אֲנִי יְכוֹלָה לִרְקֹוד עִם כָּל הַבַּחוּרִים. כָּל הַבַּחוּרִים חוֹשְׁבִים: 'הִיא בֶּטַח אִישָּׁה עֲשִׁירָה'. וּבֶאֱמֶת אֲנִי עֲשִׁירָה. אֲבָל אִישָּׁה עֲשִׁירָה רוֹצָה בָּחוּר עָשִׁיר..."

כָּךְ הוֹלֶכֶת הַנַּעֲרָה וְכַד הֶחָלָב עַל הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ, הוֹלֶכֶת וְחוֹשֶׁבֶת, הוֹלֶכֶת וְחוֹלֶמֶת עַל הַבֵּיצִים, עַל הַתַּרְנְגוֹלִים וְעַל הַתַּרְנְגֹולוֹת, עַל הַשִּׂמְלָה, עַל הַבַּחוּרִים וְעַל הַבָּחוּר הֶעָשִׁיר שֶׁ...

וְאָז בּוּם! הַכַּד נוֹפֵל עַל הָאֲדָמָה... וְאֵין חָלַב... וְאֵין...

מִכְתָּב מְיוּחָד (סיפור עם)

נַאסֶר אָ-דִּין הוּא אִישׁ עָנִי מְאוֹד. כָּל יוֹם הוּא מְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה וְלֹא מוֹצֵא. אֵין לוֹ כֶּסֶף לִקְנוֹת אֹוכֶל לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ. הוּא מַרְגִּישׁ רַע מְאוֹד. יוֹם אֶחָד הוּא כּוֹתֵב מִכְתָּב לֶאֱלֹוהִים:

"שָׁלוֹם אֱלֹוהִים. אֲנִי אִישׁ עָנִי, אֵין לִי עֲבוֹדָה, אֵין לִי כֶּסֶף לִקְנוֹת אֹוכֶל לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי. אוּלַי אַתָּה יָכוֹל לַעֲזֹור לִי? אוּלַי אַתָּה יָכוֹל לִשְׁלֹוחַ לִי קְצָת כֶּסֶף? תּוֹדָה רַבָּה, נַאסֶר אָ-דִּין"

הוּא שָׂם אֶת הַמִּכְתָּב בְּמַעֲטָפָה, שָׂם בּוּל, הוֹלֵךְ לַדֹּואַר וְשָׂם אֶת הַמִּכְתָּב בְּתֵיבַת הַדֹּואַר. בַּדֹּואַר אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ מָה הַכְּתֹובֶת שֶׁל אֱלֹוהִים, וְחוּץ מִזֶּה מִי שׁוֹלֵחַ מִכְתָּבִים לֶאֱלֹוהִים? הַפְּקִידִים פּוֹתְחִים אֶת הַמִּכְתָּב, קוֹרְאִים וְאוֹמְרִים:

"נַאסֶר אָ-דִּין בֶּאֱמֶת עֲנִי, בֶּאֱמֶת אֵין לוֹ שׁוּם דָּבָר". כָּל פָּקִיד נוֹתֵן קְצָת כֶּסֶף, וְהֵם כּוֹתְבִים לוֹ מִכְתָּב: "שָׁלוֹם נַאסֶר אָ-דִּין, אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ כֶּסֶף. בַּכֶּסֶף הַזֶּה אַתָּה יָכוֹל לִקְנוֹת אוֹכֶל לְךָ וְלַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלְּךָ. אֱלֹוהִים"

הַפְּקִידִים שָׂמִים אֶת הַמִּכְתָּב בְּמַעֲטָפָה, שָׂמִים בּוּל, כּוֹתְבִים אֶת הַכְּתֹובֶת שֶׁל נַאסֶר אָ-דִּין וְשׁוֹלְחִים אֶת הַמִּכְתָּב. נַאסֶר אָ-דִּין שָׂמֵחַ מְאֹוד. הוּא שׁוֹלֵחַ מִכְתָּב תּוֹדָה לֶאֱלֹוהִים:

"שָׁלוֹם אֱלֹוהִים, תּוֹדָה רַבָּה עַל הַכֶּסֶף, זֶה עוֹזֵר מְאֹוד. אוּלַי אַתָּה יָכוֹל לִשְׁלוֹחַ לִי עוֹד קְצָת כֶּסֶף? אֲבָל, בְּבַקָּשָׁה לֹא לִשְׁלוֹחַ לִי אֶת הַכֶּסֶף בַּדּוֹאַר, כִּי הַפְּקִידִים שָׂם פּוֹתְחִים אֶת הַמַּעֲטָפוֹת וְלוֹקְחִים אֶת הַכֶּסֶף.

נַאסֶר אָ-דִּין"

זָקֵן וְיֶלֶד (סיפור עם מפי יהודי טאנג'יר)

סַבָּא זָקֵן מְאֹוד גָּר בְּבַיִת אֶחָד יַחַד עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ: אַבָּא, אִמָּא, וְנֶכֶד.

הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ כּוֹאֲבוֹת מְאֹוד, הַיָּדַיִים שֶׁלּוֹ כּוֹאֲבוֹת מְאֹוד, כָּל הַגּוּף שֶׁלּוֹ כּוֹאֵב מְאֹוד. הוּא לֹא רוֹאֶה טוֹב, וְגַם לֹא שׁוֹמֵעַ טוֹב.

הַרְבֵּה פְּעָמִים סַבָּא לֹא יָכוֹל לֶאֱכֹול מָרָק. הַמָּרָק נִשְׁפָּךְ עַל הַזָּקָן וְעַל הַבְּגָדִים שֶׁלּוֹ.

כָּל הַזְּמַן אִמָּא כּוֹעֶסֶת עַל סַבָּא וְאוֹמֶרֶת לוֹ: "כָּל יוֹם אַתָּה שׁוֹבֵר מַשֶּׁהוּ. מֵהַיּוֹם אֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ אֹוכֶל בִּכְלִי מֵעֵץ, כְּמוֹ הַכְּלִי שֶׁל הַכֶּלֶב שֶׁלָּנוּ".

אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים הַהוֹרִים רוֹאִים אֶת הַבֵּן הַקָּטָן שֶׁלָּהֶם עוֹשֶׂה כְּלִי מֵעֵץ. "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, בֵּן?" הֵם שׁוֹאֲלִים. "אֲנִי? אֲנִי עוֹשֶׂה כְּלִי מֵעֵץ כְּמוֹ הַכְּלִי שֶׁל הַכֶּלֶב שֶׁלָּנוּ”, עוֹנֶה הַבֵּן.

"לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּלִי כָּזֶה?"

"יוֹם אֶחָד גַּם אַתֶּם... זְקֵנִים... וְגַם אַתֶּם צְרִיכִים כְּלִי מֵעֵץ..."

נֵס שַׁבָּת (סיפור עם)

יוֹם שִׁישִּׁי בָּא וּבַבַּיִת שֶׁל מִשְׁפָּחָה עֲנִיָּה אֵין שׁוּם דָּבָר לֶאֱכֹול: לֹא לֶחֶם, לֹא יְרָקוֹת, לֹא מָרָק, לֹא פֵּרוֹת וְלֹא בָּשָׂר. גַּם חָלוֹת לְשַׁבָּת אֵין בַּבַּיִת. מָה עוֹשִׂים? הָאִישָּׁה לוֹקַחַת שְׁתֵּי אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת, וְשָׂמָה עַל הַשּׁוּלְחָן בִּמְקוֹם הַחַלּוֹת.

בְּשַׁבָּת הַשְּׁכֵנָה בָּאָה וְרוֹאָה בִּמְקוֹם שְׁתֵּי חַלּוֹת שְׁתֵּי אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת. הַשְּׁכֵנָה צוֹחֶקֶת וְהוֹלֶכֶת. הָאִישָּׁה עֲצוּבָה מְאֹוד וְאוֹמֶרֶת לַבַּעַל שֶׁלָּהּ: "עַכְשָׁיו כּוּלָם יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים מְאוֹד".

אוֹמֵר הַבַּעַל לָאִיOךגשָּׁה: "אַתְּ לֹא צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲצוּבָה. הַיּוֹם שַׁבָּת וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת שְׂמֵחִים". כָּךְ הוּא אוֹמֵר וְהוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.

אַחֲרֵי שָׁעָה הַבַּעַל חוֹזֵר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת עִם אוֹרֵחַ.

הוּא רוֹחֵץ אֶת הַיָּדַיִים, וְרוֹצֶה לְבָרֵךְ עַל הָאֲבָנִים. וְהִנֵּה בִּמְקוֹם שְׁתֵּי אֲבָנִים הוּא רוֹאֶה שְׁתֵּי חַלּוֹת יָפוֹת וּגְדוֹלוֹת מְאֹוד עַל שׁוּלְחָן הַשַּׁבָּת, וּלְיַד הַחַלּוֹת בַּשַּׂר, יְרָקוֹת וּפֵרוֹת.

עַכְבָּר מְחַפֵּשׂ כַּלָּה (לפי רבי ברכיה הנקדן, כפי שסיפר יהודה עצבה)

עַכְבָּר אֶחָד רוֹצֶה לִמְצֹוא כַּלָּה חֲכָמָה, יָפָה וַחֲזָקָה. הוּא רוֹצָה כַּלָּה שֶׁלֹּא אוֹכֶלֶת הַרְבֵּה, לֹא שׁוֹתָה הַרְבֵּה, אֲבָל תָּמִיד שְׂמֵחָה.

"הִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת כַּלָּה יָפָה מְאֹוד מְאֹוד. אֵיפֹה מוֹצְאִים כַּלָּה כָּזֹאת?"

הָעַכְבָּר הוֹלֵךְ לַגַּן לְחַפֵּשׂ כַּלָּה. פִּתְאוֹם הוּא רוֹאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּפָה וְהַגְּדוֹלָה. הַשֶּׁמֶשׁ נוֹתֶנֶת הַרְבֵּה אוֹר. הוּא אוֹמֵר לַשֶּׁמֶשׁ: "שֶׁמֶשׁ, אוּלַי אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת הַכַּלָּה שֶׁלִּי?"

"לָמָּה אֲנִי?" שׁוֹאֶלֶת הַשֶּׁמֶשׁ.

"אַתְּ יָפָה, חֲכָמָה, וְנוֹתֶנֶת הַרְבֵּה אוֹר".

"אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת הַכַּלָּה שֶׁלְּךָ, אֲבָל בְּיוֹם חֹורֶף אֵין לִי אוֹר, עֲנָנָה אַחַת קְטַנָּה יְכוֹלָה לָקַחַת אֶת כָּל הָאוֹר שֶׁלִּי".

הָעַכְבָּר רָץ לַעֲנָנָה וְאוֹמֵר לָהּ: "עֲנָנָה יָפָה, אוּלַי אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת הַכַּלָּה שֶׁלִּי?" הָעֲנָנָה שְׂמֵחָה מְאֹוד אֲבָל מִיָּד הִיא עוֹנָה לָעַכְבָּר:

"תּוֹדָה עַכְבָּר, תּוֹדָה רַבָּה. נָכוֹן, אֲנִי יָפָה וַחֲכָמָה, אֲבָל הָרוּחַ חֲזָקָה מְאוֹד. הִיא יְכוֹלָה לִשְׁלוֹחַ אוֹתִי לְמָקוֹם אַחֵר".

הָעַכְבָּר רָץ לָרוּחַ וְאוֹמֵר לָהּ: "רוּחַ חֲזָקָה וְיָפָה, אוּלַי אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת הַכַּלָּה שֶׁלִּי?"

הָרוּחַ עוֹנָה: "הוּ, עַכְבָּר טוֹב, אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ חֲזָקָה. לְמָשָׁל, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִשְׁבֹּור חוֹמָה".

הָעַכְבָּר רָץ לַחוֹמָה וְאוֹמֵר לָהּ: "חוֹמָה, חוֹמָה, אַתְּ חֲזָקָה מְאֹוד, אוּלַי אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת הַכַּלָּה שֶׁלִּי?"

"אַתָּה צוֹחֵק?!" עוֹנָה הַחוֹמָה, "אֲנִי חֲזָקָה?! הָעַכְבָּרִים חֲזָקִים יוֹתֵר. הֵם עוֹשִׂים חֹורִים מִתַּחַת לַאֲבָנִים שֶׁלִּי. עוֹד חֹור וְעוֹד חֹור. יוֹם אֶחָד הָאֲבָנִים נוֹפְלוֹת, וְגַם אֲנִי נוֹפֶלֶת".

הָעַכְבָּר רָץ לָעַכְבָּרָה: "עַכְבָּרָה, יָפָה וַחֲכָמָה, אוּלַי אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת הַכַּלָּה שֶׁלִּי?"

וּמָה אוֹמֶרֶת הָעַכְבָּרָה? "כֵּן, עַכְבָּר נֶחְמָד, אֲנִי הַכַּלָּה שֶׁלְּךָ!" הָעַכְבָּר וְהָעַכְבָּרָה עוֹשִׂים מְסִיבָּה גְּדוֹלָה. וּמִי בָּא לַמְּסִיבָּה?

הַרְבֵּה הַרְבֵּה אוֹרְחִים וְגַם הַשֶּׁמֶשׁ, הָעֲנָנָה וְהָרוּחַ. וְאֵיפֹה עוֹשִׂים אֶת הַמְּסִיבָּה? עַל יַד הַחוֹמָה!

מִי יָכוֹל לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם? (לפי חמדה גלעד)

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה אֵין גֶּשֶׁם לֹא בַּקַּיִץ וְלֹא בַּחֹורֶף. אֵין מַיִם בַּנָּהָר וְגַם לֹא בַּבָּתִּים. הָאֲנָשִׁים בַּכְּפָרִים עֲצוּבִים מְאֹוד. אֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת. הֵם לֹא יְכוֹלִים לִרְחֹוץ אֶת הַיְּלָדִים. וְגַם לֹא יְכוֹלִים לִרְחֹוץ כֵּלִים.

אוֹמֵר אֶחָד הָאֲנָשִׁים: "בֶּהָרִים הָרְחוֹקִים גָּר אִישׁ חָכַם מְאֹוד. כָּל הַיּוֹם הוּא קוֹרֵא וְלוֹמֵד. הוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל. הוּא בֶּטַח יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם. צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם הָאִישׁ הַזֶּה".

הָאֲנָשִׁים הוֹלְכִים לָאִישׁ הֶחָכָם וְאוֹמְרִים לוֹ: "אִישׁ חָכַם, אַתָּה יוֹדֵעַ הַכֹּל! רַק אַתָּה יָכוֹל לַעֲזֹור לָנוּ. בָּאָרֶץ שֶׁלָּנוּ אֵין גֶּשֶׁם לֹא בַּקַּיִץ וְלֹא בַּחֹורֶף. אֵין מַיִם בַּנָּהָר וְגַם לֹא בַּבָּתִּים. אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לִרְחֹוץ אֶת הַיְּלָדִים וְגַם לֹא אֶת הַכֵּלִים. רַק אַתָּה יָכוֹל לַעֲזֹור לָנוּ. רַק אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם".

מִסְתַּכֵּל הָאִישׁ הֶחָכָם בָּאֲנָשִׁים וְאוֹמֵר: "אַתֶּם לֹא בֶּאֱמֶת מַאֲמִינִים שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲזוֹר לָכֶם!" אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים: "אֲנַחְנוּ כֵּן מַאֲמִינִים! רַק אַתָּה יוֹדֵעַ לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם!"

הָאִישׁ מִסְתַּכֵּל שׁוּב בָּאֲנָשִׁים וְאוֹמֵר: "אִם אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם, לָמָּה אֵין לָכֶם מִטְרִיּוֹת?"

עוֹרֵב אוֹ יוֹנָה? (לפי איילה בכור)

עוֹרֵב שָׁחֹור רוֹאֶה אִישָּׁה נוֹתֶנֶת אֹוכֶל לְיוֹנִים יָפוֹת וּלְבָנוֹת. אוֹמֵר הָעוֹרֵב: כֵּיף לַיּוֹנִים הַלְּבָנוֹת. הֵן מְקַבְּלוֹת אֹוכֶל מֵאֲנָשִׁים, הֵן מְקַבְּלוֹת מַיִם מֵאֲנָשִׁים. הֵן לֹא צְרִיכוֹת לְחַפֵּשׂ אֹוכֶל, הֵן לֹא צְרִיכוֹת לְחַפֵּשׂ מַיִם, וְהֵן לֹא צְרִיכוֹת לִדְאֹוג. הַחַיִּים שֶׁלַּהֵן טוֹבִים מְאֹוד. גַּם אֲנִי רוֹצֶה חַיִּים טוֹבִים כְּמוֹ הַחַיִּים שֶׁל הַיּוֹנִים."

מָה עוֹשֶׂה הָעוֹרֵב?

הוּא צוֹבֵעַ אֶת הַנּוֹצוֹת שֶׁלּוֹ בְּצֶבַע לָבָן. הָעוֹרֵב מִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה וְאוֹמֵר: "עַכְשָׁיו אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ מִי אֲנִי בֶּאֱמֶת. יֵשׁ לִי נוֹצוֹת כְּמוֹ שֶׁל יוֹנָה לְבָנָה. עַכְשָׁיו גַּם אֲנִי לֹא צָרִיךְ לִדְאֹוג. גַּם לִי אֲנָשִׁים נוֹתְנִים אֹוכֶל לֶאֱכֹול וּמַיִם לִשְׁתּוֹת”.

וּבֶאֱמֶת הָעוֹרֵב הַלָּבָן מְקַבֵּל אֹוכֶל וּמַיִם מֵאֲנָשִׁים. הוּא אוֹכֵל וְשָׂמֵחַ מְאֹוד. פִּתְאוֹם הוּא מַתְחִיל לִקְרֹא: "קְרַע...... קְרַע..." וְעוֹד פַּעַם הוּא קוֹרֵא: "קְרַע...... קְרַע..."

הַיּוֹנִים שׁוֹמְעוֹת וּמִיָּד מְבִינוֹת שֶׁהַיּוֹנָה הַלְּבָנָה הִיא עוֹרֵב שָׁחֹור. הֵן מַתְחִילוֹת לִקְרֹא: "אַתָּה לֹא יוֹנָה, אַתָּה עוֹרֵב שָׁחֹור! לֵךְ מִפֹּה מִיָּד!"

הָעוֹרֵב עָצוּב מְאֹוד. הוּא חוֹזֵר לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ, אֲבָל אִמָּא שֶׁלּוֹ רוֹאָה יוֹנָה לְבָנָה וּמִיָּד קוֹרֵאת: "אַתְּ לֹא שֶׁלָּנוּ, אַתְּ לֹא עוֹרֵב, אַתְּ יוֹנָה לְבָנָה. אַתְּ צְרִיכָה לְחַפֵּשׂ אֶת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּךְ!"

הַצְּרָצַר וְהַנְּמָלָה (לפי משלי לה פונטיין)

חָבֵר צְרָצַר כָּל הַקַּיִץ שָׁר. פִּתְאוֹם בָּא הַחֹרֶף וְקַר, קַר, קַר. בַּשָּׁמַיִם עֲנָנִים, אֵין אוֹכֵל, אֵין מְסִיבּוֹת, אֵין חֲבֵרִים, וְהַלֵּב לֹא שָׂמֵחַ.

"אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לָשִׁיר, אִם בַּבֶּטֶן אֵין לֶחֶם, אֵין סָלָט וְאֵין חָסָה, לֹא תַּפּוּז וְלֹא אֶשְׁכּוֹלִית", אוֹמֵר הַצְּרָצַר, וַאֲפִילּוּ שִׁיר עָצוּב הוּא לֹא שָׁר.

מָה עוֹשִׂים? אֶל הַנְּמָלָה הוֹלְכִים!

"נְמָלָה, הוֹ נְמָלָה טוֹבָה", אוֹמֵר הַצְּרָצַר, "אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים, אֲנַחְנוּ תָּמִיד עוֹזְרִים, לִפְעָמִים שָׁרִים, לִפְעָמִים רוֹקְדִים. עַכְשָׁיו אֲנִי רָעֵב מְאֹוד, אֵין לִי אוֹכֵל, אוֹי, אוֹי, אוֹי, בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה, גְּבִינָה אוֹ מָרָק אוֹ קְצָת לֶחֶם, בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה, לָמוּת אֲנִי לֹא רוֹצֶה, וְאַתְּ - חֲבֵרָה כָּל כָּךְ טוֹבָה! בְּבַקָּשָׁה... עוֹד דַּקָּה אֲנִי מֵת, בְּבַקָּשָׁה... בְּבַקָּשָׁה... אֲנִי רָעֵב!" אוֹמֵר הַצְּרָצַר.

הַנְּמָלָה שׁוֹמַעַת וְאוֹמֶרֶת: "צְרָצַר נֶחְמָד, צְרָצַר חָבֵר, כָּל יוֹם אֲנִי עוֹבֶדֶת, גַּם בַּקַּיִץ וְגַם בַּחֹורֶף, בְּלִי הַפְסָקָה, בְּלִי לָנוּחַ. אֲנִי עוֹבֶדֶת וְחוֹשֶׁבֶת עַל הַחֹורֶף. וְאַתָּה? אַתָּה כָּל הַזְּמַן שָׁר וְרוֹקֵד, מִמְּסִיבָּה לִמְסִיבָּה אַתָּה הוֹלֵךְ, מְנַגֵּן וְשָׁר, שָׁר וּמְנַגֵּן, וְלֹא חוֹשֵׁב עַל יָמִים קָשִׁים, וְלֹא עוֹשֶׂה שׁוּם דָּבָר לַיָּמִים הַקָּרִים! אֲנִי לֹא מְבִינָה אֵיךְ עַל הַחֹורֶף אַתָּה לֹא חוֹשֵׁב! וְעַכְשָׁיו לֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר!" כָּךְ אוֹמֶרֶת הַנְּמָלָה לַצְּרָצַר הָרָעֵב.

"נְמָלָה, חֲבֵרָה, לָשִׁיר וְלִרְקֹוד זֹאת לֹא עֲבוֹדָה? אֲנִי שָׁר, אֵין לִי רֶגַע זְמַן, בַּקַּיִץ אֲנִי הוֹלֵךְ מִמְּסִיבָּה לִמְסִיבָּה, שָׁר וּמְנַגֵּן, מְנַגֵּן וְשָׁר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, זֹאת לֹא עֲבוֹדָה!?" שׁוֹאֵל הַצְּרָצַר אֶת הַנְּמָלָה.

"אִם זֹאת עֲבוֹדָה, אַתָּה יָכוֹל לָשִׁיר וְלִרְקֹד עוֹד וָעוֹד". כָּךְ הַנְּמָלָה אוֹמֶרֶת, וְאֶת הַדֶּלֶת הִיא סוֹגֶרֶת, וְהַצְּרָצַר? לֹא אוֹכֵל וְגַם לֹא שָׁר. לֹא מְנַגֵּן וְלֹא רוֹקֵד, רַק רָעֵב... רָעֵב... רָעֵב...

מִי צוֹחֵק בֶּאֱמֶת? (סיפור עם)

אִישׁ עָנִי הוֹלֵךְ בַּשּׁוּק וּמְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה. כָּל בֹּוקֶר הוּא מְטַיֵּל בַּשּׁוּק, מִסְתַּכֵּל בָּאֲנָשִׁים וּמֵרִיחַ אֶת הַפֵּרוֹת וְאֶת הַיְּרָקוֹת, יוֹם אֶחָד הוּא פּוֹגֵשׁ בַּשּׁוּק אִישׁ עָשִׁיר. שׁוֹאֵל הָאִישׁ הֶעָשִׁיר אֶת הָאִישׁ הֶעָנִי: "אַתָּה רוֹצֶה לַעֲבוֹד?" "כֵּן", עוֹנֶה הֶעָנִי.

"אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַסַּל הַזֶּה? בַּסַּל יֵשׁ הַרְבֵּה בֵּיצִים. אַתָּה יָכוֹל לָקַחַת אֶת הַבֵּיצִים לַבַּיִת שֶׁלִּי?"

"וְכַמָּה כֶּסֶף אַתָּה מְשַׁלֵּם לִי?" שׁוֹאֵל הֶעָנִי אֶת הֶעָשִׁיר. "אֲנִי לֹא מְשַׁלֵּם כֶּסֶף, אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לְךָ שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים חֲשׁוּבִים". אוֹמֵר הֶעָשִׁיר לֶעָנִי.

הֶעָנִי מַסְכִּים, וְלוֹקֵחַ אֶת סַל הַבֵּיצִים לַבַּיִת שֶׁל הָאִישׁ הֶעָשִׁיר. לְיַד הַבַּיִת שׁוֹאֵל הֶעָנִי אֶת הֶעָשִׁיר: "מָה הֵם הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים?" אוֹמֵר הֶעָשִׁיר: "אִם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר לְךָ שֶׁהַחַיִּים שֶׁל הָעֲנִיִּים יָפִים יוֹתֵר מֵהַחַיִּים שֶׁל הָעֲשִׁירִים, זֶה לֹא נָכוֹן!"

"זֶה בֶּאֱמֶת חָשׁוּב. וּמָה עוֹד?" רוֹצָה הֶעָנִי לָדַעַת. "אִם מִישֶׁהוּ מְסַפֵּר לְךָ שֶׁרֹאשׁ שֶׁל בָּצָל טָעִים יוֹתֵר מִבָּשָׂר - זֶה לֹא נָכוֹן”. "וּמָה הַדָּבָר הַשְּׁלִישִׁי?" שׁוֹאֵל הֶעָנִי.

"אִם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר לְךָ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם אִישׁ טִיפֵּשׁ יוֹתֵר מִמְּךָ, זֶה לֹא נָכוֹן!" מָה עוֹשֶׂה הֶעָנִי? הוּא שׁוֹבֵר אֶת כָּל הַבֵּיצִים וְאוֹמֵר לְעָשִׁיר: "אִם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר לְךָ שֶׁבַּסַּל הַזֶּה יֵשׁ בֵּיצִים, זֶה לֹא נָכוֹן..."

הַשּׁוּעָל וְהַחֲסִידָה (לפי משלי לה פונטיין)

יוֹם אֶחָד שׁוּעָל נֶחְמָד מַזְמִין לַאֲרוּחָה אֶת גְּבֶרֶת חֲסִידָה. אֲרוּחָה?! לֹא בֶּאֱמֶת: רַק מָרָק, בְּלִי יְרָקוֹת, בְּלִי פֵּרוֹת, בְּלִי מֶלַח אוֹ סוּכָּר, רַק מָרָק חַם בְּצַלַּחַת שְׁטוּחָה. אֲבָל אֵיךְ יְכוֹלָה הַחֲסִידָה לֶאֱכֹול מָרָק? הַמַּקּוֹר שֶׁלָּהּ כָּל כָּךְ אָרֹוךְ! וְהַשּׁוּעָל? הוּא אוֹכֵל וְאוֹכֵל וּבְרֶגַע אֶחָד אֶת הַמָּרָק גּוֹמֵר, וְלֹא שׁוֹאֵל מָה אוֹמֶרֶת הַחֲסִידָה עַל הַמָּרָק וְעַל הָאֲרוּחָה.

הַחֲסִידָה כּוֹעֶסֶת מְאֹוד. אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת הִיא אוֹמֶרֶת: "חָבֵר שׁוּעָל, גַּם אֲנִי יוֹדַעַת לְבַשֵּׁל! כּוּלָּם יוֹדְעִים מִי אֲנִי, וְאוֹהֲבִים לֶאֱכֹול אֶת הָאֹוכֶל שֶׁלִּי. בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּשָׁעָה חָמֵשׁ אֲנִי מְבַשֶּׁלֶת אֲרוּחָה בַּבַּיִת שֶׁלִּי. אוּלַי מָרָק וְגַם גְּבִינָה, סָלָט פֵּרוֹת אוֹ גְּלִידָה. אַתָּה יָכוֹל לָבוֹא בְּלִי פְּרָחִים, בְּלִי מַתָּנָה, עִם הָאִישָּׁה אוֹ עִם הַחֲבֵרָה. לְהִתְרָאוֹת". כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת וְהוֹלֶכֶת.

כָּל הַשָּׁבוּעַ חוֹשֶׁבֶת הַחֲסִידָה אֵיךְ לְבַשֵּׁל אֲרוּחָה טְעִימָה, אֲבָל הִיא גַּם חוֹשֶׁבֶת אֵיךְ "לְשָׁלֵם" לַשּׁוּעָל עַל הַמָּרָק בַּצַּלַּחַת הַשְּׁטוּחָה.

בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּדִיּוּק בְּחָמֵשׁ בָּא הַשּׁוּעָל לַבַּיִת שֶׁל הַחֲסִידָה. "שָׁלוֹם חֲסִידָה!" הוּא אוֹמֵר. עַל הַכִּיסֵּא הוּא יוֹשֵׁב, וְעַל הָאֲרוּחָה הוּא חוֹשֵׁב. הוּא רָעֵב, רָעֵב, רָעֵב... וְהָרֵיחַ... רֵיחַ שֶׁל מָרָק חַם עִם יְרָקוֹת, רֵיחַ שֶׁל פֵּרוֹת וְגַם שֶׁל עוּגוֹת. "אֵיזוֹ אֲרוּחָה אֲנִי מְקַבֵּל בִּשְׁבִיל קְצָת מָרָק... אֲנִי חָכַם וְהַחֲסִידָה טִיפְּשָׁה", חוֹשֵׁב הַשּׁוּעָל. הַחֲסִידָה מֵהַמִּטְבָּח בָּאָה, וְעַל הַשׁוּלְחָן שָׂמָה מָרָק, כּוֹס יַיִן לָבָן, סָלָט חָסָה וְגַם עוּגָה, גְּלִידָה וְעוֹד דְּבָרִים טוֹבִים וּמְתוּקִים, דְּבָרִים שֶׁכִּמְעַט לֹא רוֹאִים.

אֲבָל מָה? הַכֹּל הַכֹּל בְּצַלָּחוֹת עֲמוּקּוֹת כְּמוֹ כּוֹסוֹת. רַק חֲסִידוֹת יְכוֹלוֹת לֶאֱכֹול מִצַּלָּחוֹת כָּל כָּךְ עֲמוּקּוֹת. רַק לַחֲסִידוֹת יֵשׁ מַקּוֹר אָרֹוךְ...

"בְּתֵאָבוֹן", אוֹמֶרֶת הַחֲסִידָה לַשּׁוּעָל, וְהִיא אוֹכֶלֶת וְלֹא שׁוֹאֶלֶת לָמָּה הַשּׁוּעָל לֹא אוֹכֵל. "הַמָּרָק מְצוּיָן", אוֹמֶרֶת הַחֲסִידָה, "וְהַסָּלָט... מְמְמ...".

כָּךְ אוֹכֶלֶת הַחֲסִידָה אֶת כָּל הָאֲרוּחָה, מְדַבֶּרֶת, מְסַפֶּרֶת, עַל דִּיאֶטָה לֹא חוֹשֶׁבֶת. וְהַשּׁוּעָל הָרָעֵב הַבַּיְתָה חוֹזֵר, לֹא שָׁר, לֹא רוֹקֵד, רַק חוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב, מִי חָכַם וּמִי טִיפֵּשׁ.

עֹושֶׁר, הַצְלָחָה אוֹ אַהֲבָה? (לפי בני ישראלי)

אִישָּׁה אַחַת רוֹאָה שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים עִם זָקָן לָבָן אָרֹוךְ יוֹשְׁבִים עַל יַד הַבַּיִת שֶׁלָּהּ. הִיא אוֹמֶרֶת לָהֶם: "אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מִי אַתֶּם, אֲבָל אַתֶּם בֶּטַח רְעֵבִים. אֲנִי מַזְמִינָה אֶתְכֶם לַאֲרוּחָה". "תּוֹדָה רַבָּה", הֵם אוֹמְרִים, "אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לְהִיכָּנֵס בְּיַחַד אֶל הַבַּיִת". "לָמָּה?" שׁוֹאֶלֶת הָאִישָּׁה.

אוֹמֵר אַחַד הַזְּקֵנִים: " לַחֲבֵרִים שֶׁלִּי קוֹרְאִים 'עֹושֶׁר' וְ'הַצְלָחָה', וְלִי קוֹרְאִים 'אַהֲבָה'. רַק אֶחָד יָכוֹל לְהִכָּנֵס לַבַּיִת שֶׁלָּכֶם. אַתְּ צְרִיכָה לְדַבֵּר עִם הַבַּעַל שֶׁלָּךְ וְלִרְאוֹת אֶת מִי אַתֶּם רוֹצִים לְהַזְמִין".

נִכְנֶסֶת הָאִישָּׁה לְבֵיתָהּ וּמְסַפֶּרֶת לַבַּעַל שֶׁלָּהּ עַל הַזְּקֵנִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּחוּץ. הַבַּעַל וְהָאִישָּׁה חוֹשְׁבִים אֶת מִי לְהַזְמִין: "אוּלַי לְהַזְמִין אֶת 'עֹושֶׁר'? אֲנַחְנוּ רוֹצִים הַרְבֵּה כֶּסֶף... וְאוּלַי אֶת 'הַצְלָחָה'..." הַבַּת הַצְּעִירָה שׁוֹמַעַת אֶת הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ וְאוֹמֶרֶת: "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַזְמִין רַק אֶת ' אַהֲבָה', אֲנִי רוֹצָה בַּיִת עִם הַרְבֵּה אַהֲבָה!"

אוֹמֶרֶת הָאִישָּׁה לַזְּקֵנִים: "אֲנַחְנוּ מַזְמִינִים אֶת 'אַהֲבָה'!" נִכְנַס 'אַהֲבָה' הַבַּיְתָה, וְאָז... נִכְנָסִים גַּם 'עֹושֶׁר' וְ'הַצְלָחָה'.

"אַתֶּם אֲנָשִׁים חֲכָמִים", אוֹמְרִים 'עֹושֶׁר' וְ'הַצְלָחָה'. "אַתֶּם מַזְמִינִים אֶת ' אַהֲבָה', וַאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵי 'אַהֲבָה' לְכָל מָקוֹם!! כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ גַּם עֹושֶׁר וְהַצְלָחָה!"

הַנַּעֲרָה וְהָרַבָּנִית (סיפור עם חסידי)

כָּל יוֹם חֲמִישִׁי בָּאָה לַבַּיִת שֶׁל הָרַב נַעֲרָה צְעִירָה. הִיא עוֹזֶרֶת לָרַבָּנִית. הִיא מְבַשֶּׁלֶת אֹוכֶל לַמִּשְׁפָּחָה, וְעוֹשָׂה אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת הַקָּשׁוֹת בַּבַּיִת. כָּל הַיּוֹם הִיא עוֹבֶדֶת.

הִיא לֹא מְדַבֶּרֶת, לֹא אוֹכֶלֶת, לֹא שׁוֹתָה, לֹא נָחָה, רַק עוֹבֶדֶת וְעוֹבֶדֶת מֵהַבֹּוקֶר עַד הָעֶרֶב. יוֹם אֶחָד רוֹאָה הָרַבָּנִית אֶת הַצַּלַּחַת הַיָּפָה וְהַיְּקָרָה שֶׁלָּהּ שְׁבוּרָה. הִיא אוֹמֶרֶת: "אוֹי וַאֲבוֹי, מִי שָׁבַר אֶת הַצַּלַּחַת הַיָּפָה וְהַיְּקָרָה שֶׁלִּי?" הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה לֹא אוֹמֶרֶת שׁוּם דָּבָר.

"לָמָּה אַתְּ לֹא מְדַבֶּרֶת?" שׁוֹאֶלֶת הָרַבָּנִית אֶת הַנַּעֲרָה הַצְּעִירָה. "אֲנִי לֹא יוֹדַעַת עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת", אוֹמֶרֶת הַצְּעִירָה בְּשֶׁקֶט. "אֲנִי לֹא שׁוֹבֶרֶת צַלָּחוֹת, אֲנִי רַק עוֹבֶדֶת!"

"אַתְּ צְרִיכָה לְשַׁלֵּם בִּשְׁבִיל הַצַּלַּחַת!" אוֹמֶרֶת הָרַבָּנִית לַנַּעֲרָה. "אֵין לִי כֶּסֶף לְשָׁלֵם, וַאֲנִי גַּם לֹא צְרִיכָה לְשַׁלֵּם", עוֹנָה הַנַּעֲרָה. הוֹלֶכֶת הָרַבָּנִית לְבֵית הַמִּשְׁפָּט. בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט הִיא אוֹמֶרֶת לַשּׁוֹפֵט: "הַנַּעֲרָה שֶׁעוֹבֶדֶת בַּבַּיִת שֶׁלִּי שָׁבְרָה אֶת הַצַּלַּחַת הַיָּפָה וְהַיְּקָרָה שֶׁלִּי, וְהִיא לֹא רוֹצָה לְשַׁלֵּם בִּשְׁבִיל הַצַלַחַת". הַשּׁוֹפֵט מַזְמִין אֶת הַנַּעֲרָה לָבוֹא לְבֵית הַמִּשְׁפָּט. הוּא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ מָה הִיא אוֹמֶרֶת. בְּיוֹם הַמִּשְׁפָּט קָם הָרַב מוּקְדָּם בַּבֹּוקֶר, מִתְרַחֵץ וְלוֹבֵשׁ אֶת הַבְּגָדִים הַיָּפִים שֶׁלּוֹ, אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת. כַּאֲשֶׁר רוֹאָה הָרַבָּנִית אֶת הָרַב לוֹבֵשׁ אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת, הִיא שׁוֹאֶלֶת: "לָמָּה אַתָּה לוֹבֵשׁ אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת!? לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?" "אֲנִי הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּשְׁפָּט".

"אֲנִי לֹא צְרִיכָה עֶזְרָה בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט", אוֹמֶרֶת הָרַבָּנִית. "אֲנִי יוֹדַעַת מָה לְהַגִּיד". "אַתְּ בֶּטַח יוֹדַעַת לְדַבֵּר עִם שׁוֹפְטִים", אוֹמֵר הָרַב לָרַבָּנִית, "אֲבָל הַנַּעֲרָה שֶׁעוֹבֶדֶת בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ בְּלִי לֶאֱכֹול, בְּלִי לִשְׁתּוֹת, בְּלִי לָנוּחַ - הִיא לֹא יוֹדַעַת לְדַבֵּר, הִיא עֲנִיָּה, וְאֵין לָהּ עֶזְרָה. אֲנִי צָרִיךְ לַעֲזֹור לָהּ".

הָעוֹרֵב וְהַגְּבִינָה (לפי משלי לה פונטיין)

כָּל בֹּוקֶר עָף הָעוֹרֵב לְחַפֵּשׂ אֹוכֶל. הוּא עָף מֵעֵץ לְעֵץ, מִבַּיִת לְבַּיִת וּמְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ טָעִים, כְּמוֹ עוּגָה קְטַנָּה אוֹ לֶחֶם וּגְבִינָה.

בֹּקֶר אֶחָד - אֵיזֶה כֵּיף! - הָעוֹרֵב מוֹצֵא גְּבִינָה בַּגִּינָּה. הוּא לוֹקֵחַ אֶת הַגְּבִינָה בַּמַּקּוֹר, עָף לְמַעְלָה לְמַעְלָה - וְעוֹמֵד עַל עֵץ גָּבוֹהַּ מְאֹוד.

עַל הָעֵץ הוּא יָכוֹל לָשֶׁבֶת וְאֶת הַגְּבִינָה לֶאֱכֹול בְּשֶׁקֶט. וּפִתְאוֹם, מָה רוֹאוֹת הָעֵינַיִים? שָׂם לְמַטָּה, מִתַּחַת לָעֵץ - רַגְלַיִים שֶׁל שׁוּעָל קָטָן וְרָעֵב.

הַשּׁוּעָל רָעֵב מְאֹוד. כָּל הַבֹּוקֶר הוּא מְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹול. הוּא מְחַפֵּשׂ וּמְחַפֵּשׂ, אֲבָל שׁוּם דָּבָר הוּא לֹא מוֹצֵא. מִסְתַּכֵּל הַשּׁוּעָל לְמַעְלָה, וְשָׂם הוּא רוֹאֶה גְּבִינָה לְבָנָה בַּמַּקּוֹר שֶׁל הָעוֹרֵב.

חוֹשֵׁב הַשּׁוּעָל: "אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לָקַחַת אֶת הַגְּבִינָה מֵהָעוֹרֵב? הוּא לְמַעְלָה עַל הָעֵץ, וַאֲנִי לַמַּטָּה עַל הָאֲדָמָה..."

הַשּׁוּעָל פּוֹתֵחַ אֶת הַפֶּה וְאוֹמֵר לָעוֹרֵב: "עוֹרֵב יָקָר, עוֹרֵב חָבֵר, אַתָּה כָּל כָּךְ יָפֶה, אַתָּה כָּל כָּךְ חָזָק וְגָדוֹל, אֲבָל חֲבָל, חֲבָל מְאֹוד שֶׁאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ לַשִּׁיר וְגַם לִרְקֹוד..." חוֹשֵׁב הָעוֹרֵב: ""מְמְמ... אֲנִי יָפֶה, אֲפִילּוּ הַשּׁוּעָל אוֹמֵר. אֲנִי חָזָק, וְיֵשׁ לִי גּוּף נֶהֱדָר. לִרְקֹוד אֲנִי יוֹדֵעַ, גַּם לָשִׁיר, בֶּאֱמֶת!"

הָעוֹרֵב פּוֹתֵחַ אֶת הַפֶּה לָשִׁיר... וּבְאוֹתוֹ רֶגַע נוֹפֶלֶת הַגְּבִינָה מֵהַפֶּה שֶׁל הָעוֹרֵב "הַיָּפֶה" לְתוֹךְ הַפֶּה שֶׁל הַשּׁוּעָל הֶחָכָם. אוֹמֵר הַשּׁוּעָל לָעוֹרֵב: "עוֹרֵב טִיפֵּשׁ, אַתָּה אוּלַי יָפֶה, אֲבָל שֵׂכֶל בָּרֹאשׁ שֶׁלְּךָ - אֵין".

שׁוּב יֵשׁ אוֹר בָּעוֹלָם (סיפר תלמיד מיפן)

בַּמִּיתוֹלוֹגְיָה שֶׁל יַפַּן יֵשׁ אָח וְאָחוֹת. הָאָח הוּא אֵל הַכֹּחַ וְהָאָחוֹת הִיא אֵלַת הָאוֹר. יוֹם אֶחָד אֵל הַכֹּחַ רָב עִם אֵלַת הָאוֹר, וְאָמַר לָהּ דְּבָרִים קָשִׁים. אֵלַת הָאוֹר עֲצוּבָה מְאֹוד וְאֵין לָהּ כֹּחַ. "אֲנִי הוֹלֶכֶת לָגוּר בִּמְעָרָה, וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לִרְאוֹת אַף אֶחָד!" הִיא אוֹמֶרֶת.

אֵלַת הָאוֹר הוֹלֶכֶת לַמְּעָרָה וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע אֵין אוֹר בָּעוֹלָם. אֲנָשִׁים לֹא רוֹאִים מָה הֵם אוֹכְלִים, וְהֵם לֹא רוֹאִים מָה הֵם שׁוֹתִים. הֵם לֹא עוֹבְדִים, כִּי הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה לַיְלָה, אֵין עֲבוֹדָה, אֵין טִיּוּלִים וְכוּלָּם עֲצוּבִים מְאֹוד.

הוֹלְכִים הָאֲנָשִׁים הַחֲכָמִים לַמְּעָרָה, וְאוֹמְרִים לְאֵלַת הָאוֹר: "אוּלַי אַתְּ רוֹצָה קְצָת כֹּחַ? אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָתֵת לָךְ כֹּחַ! אִם יֵשׁ לָךְ כֹּחַ, אַתְּ יְכוֹלָה לַחֲזֹור הַבַּיְתָה".

"לֹא, אֲנִי לֹא רוֹצָה כֹּחַ, אֲנִי לֹא רוֹצָה לָגוּר בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲנִי רוֹצָה לָגוּר רַק כָּאן, בַּמְּעָרָה! אוּלַי אֵין לִי כֹּחַ, אֲבָל פֹּה אֲנִי שְׂמֵחָה". הָאֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים וְחוֹשְׁבִים מָה הֵם יְכוֹלִים לְהַגִּיד לְאֵלַת הָאוֹר. "אוּלַי אַתְּ רוֹצָה בְּגָדִים יָפִים? אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָתֵת לָךְ בְּגָדִים יָפִים". "בְּגָדִים יָפִים?!" אוֹמֶרֶת אֵלַת הָאוֹר, "בַּמְּעָרָה לֹא רוֹאִים שׁוּם דָּבָר. אֲנִי לֹא רוֹצָה בְּגָדִים, אֲנִי רוֹצָה רַק שֶׁקֶט!"

שׁוּב חוֹשְׁבִים הָאֲנָשִׁים וּבַסּוֹף הֵם אוֹמְרִים לְאֵלַת הָאוֹר: "אוּלַי אַתְּ רוֹצָה מַרְאָה? אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָתֵת לָךְ מַרְאָה". "מַרְאָה?!" שׁוֹאֶלֶת אֵלַת הָאוֹר. הִיא לוֹקַחַת אֶת הַמַּרְאָה, וְאָז הִיא רוֹאָה הַרְבֵּה אוֹר. אוֹר יָפֶה.

"מֵאַיִן כָּל הָאוֹר הַזֶּה?" הִיא שׁוֹאֶלֶת. "גַּם אֲנִי רוֹצָה לִחְיוֹת בְּאוֹר כָּזֶה!" אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים: "אֵין אוֹר כָּזֶה בִּמְעָרָה. יֵשׁ אוֹר כָּזֶה רַק בָּחוּץ!" אֵלַת הָאוֹר עוֹזֶבֶת אֶת הַמְּעָרָה וְחוֹזֶרֶת לָעוֹלָם הַגָּדוֹל. הִיא כְּבָר לֹא עֲצוּבָה, וְשׁוּב יֵשׁ אוֹר גָּדוֹל בָּעוֹלָם.

הַשּׁוּעָל וְהַכֶּרֶם (לפי משלי אזופוס)

"אֲנִי שׁוּעָל רָעֵב, כָּל הַלַּיְלָה אֲנִי מִסְתּוֹבֵב, מְחַפֵּשׂ אֹוכֶל וְלֹא מוֹצֵא. פִּתְאוֹם כֶּרֶם אֲנִי רוֹאֶה, כֶּרֶם עִם עֲנָבִים יְרוּקִים וַאֲדוּמִים, גְּדוֹלִים וּמְתוּקִים, כַּמָּה הֵם טְעִימִים! אֲנָשִׁים עוֹשִׂים מֵהֵם יַיִן, וְזֶה טָעִים יוֹתֵר מִמַּיִם. עַכְשָׁיו לַכֶּרֶם אֲנִי נִכְנַס, אֲבָל... אוֹי וַאֲבוֹי, יֵשׁ בְּעָיָה: מִסָּבִיב לַכֶּרֶם יֵשׁ חוֹמָה גְּבוֹהָה. אֵיךְ נִכְנָסִים? מִסָּבִיב לַחוֹמָה אֲנִי הוֹלֵךְ, חוֹשֵׁב כָּל הַזְּמַן אֵיךְ לְהִיכָּנֵס, וְהִנֵּה חֹור אֲנִי רוֹאֶה. אֲבָל הַחֹור כָּל כָּךְ קָטָן, מִי יָכוֹל לְהִיכָּנֵס מִכָּאן!? אֲנִי שׁוּעָל שָׁמֵן, לֹא רָזֶה, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהִיכָּנֵס...? אוּלַי אֲנִי יָכוֹל לֹא לֶאֱכֹול שְׁלוֹשָׁה יָמִים, לִהְיוֹת רָזֶה, פָּחוֹת כַּמָּה קִילוֹגְרָמִים, זֶה לֹא קַל, זֶה קָשֶׁה, אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה!"

וּבֶאֱמֶת אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים, הַגּוּף שֶׁלּוֹ רָזֶה בְּכַמָּה קִילוֹגְרָמִים. עַכְשָׁיו הוּא בַּכֶּרֶם, אוֹכֵל וְאוֹכֵל וְלֹא מַפְסִיק, כְּבָר כַּמָּה יָמִים אוֹ שָׁבוּעַ, הוּא בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדֵעַ. הוּא רַק אוֹכֵל וְאוֹכֵל וְשׁוֹכֵחַ שֶׁצָּרִיךְ גַּם לָצֵאת מִשָּׁם. אֲבָל אֵיךְ הוּא יָכוֹל לָצֵאת? אֵיךְ, אֵיךְ, אֵיךְ... "אֲנִי צָרִיךְ לֹא לֶאֱכֹול בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, לִהְיוֹת רָזֶה, פָּחוֹת כַּמָּה קִילוֹגְרָמִים, זֶה לֹא קַל, זֶה קָשֶׁה, אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה..."

וּבֶאֱמֶת אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים, הַשּׁוּעָל שׁוּב רָזֶה, שׁוּב הוּא בַּחוּץ, אֲבָל הוּא לֹא יָכוֹל לָזוּז, הוּא חַלָּשׁ וְרָעֵב, וְכָל הַזְּמַן רַק עַל אֹוכֶל הוּא חוֹשֵׁב...

סִפּוּר-עַם מֵאֶתְיוֹפְּיָה

אִיכָּר אֶחָד הָלַךְ לַשּׁוּק לִקְנוֹת יְרָקוֹת וּפֵרוֹת. בַּדֶּרֶךְ הוּא הָיָה עָיֵף וְיָשַׁב לָנוּחַ מִתַּחַת לְעֵץ גָּבוֹהַּ. מִתַּחַת לָרֹאשׁ הוּא שָׂם אֶת שַׂקִּית הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ וְנִרְדַּם.

הוּא יָשַׁן וְחָלַם שֶׁהוּא קוֹנֶה הַרְבֵּה יְרָקוֹת וּפֵרוֹת, וְאַחַר כָּךְ מוֹכֵר אוֹתָם בַּכְּפָר שֶׁלּוֹ, וּמְקַבֵּל הַרְבֵּה כֶּסֶף, וּבַכֶּסֶף הוּא קוֹנֶה...

אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת הוּא קָם, וְהָלַךְ לַשּׁוּק. כַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבָר קָרוֹב לַשּׁוּק, הוּא חִפֵּשׂ אֶת שַׂקִּית הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ.

"אוֹי וַאֲבוֹי! אֵיפֹה הַשַּׂקִּית שֶׁלִּי?... בֶּטַח שָׁכַחְתִּי אוֹתָהּ מִתַּחַת לָעֵץ", חָשַׁב הָאִיכָּר, וְחָזַר מִיָּד לְחַפֵּשׂ אֶת הַשַּׂקִּית.

אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה פָּגַשׁ אִישׁ אֶחָד. "לְאָן אַתָּה רָץ כָּל כָּךְ מַהֵר?" שָׁאַל הָאִישׁ. "הַשַּׂקִּית שֶׁלִּי... מִתַּחַת לָעֵץ... כָּל הַכֶּסֶף שֶׁלִּי...", עָנָה הָאִיכָּר. "הִנֵּה הַשַּׂקִּית! הִנֵּה הַכֶּסֶף! מֵאָה שְׁקָלִים - לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר!" אָמַר הָאִישׁ וְנָתַן לָאִיכָּר אֶת שַׂקִּית הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ. לָקַח הָאִיכָּר אֶת הַשַּׂקִּית בְּלִי לְהַגִּיד תּוֹדָה, הִסְתַּכֵּל וְרָאָה שֶׁיֵּשׁ בַּשַּׂקִּית בֶּאֱמֶת מֵאָה שְׁקָלִים.

אַחֲרֵי כַּמָּה רְגָעִים הוּא אָמַר: "בַּשַּׂקִּית שֶׁלִּי הָיוּ אֶלֶף שְׁקָלִים. אֵיפֹה כָּל הַכֶּסֶף שֶׁלִּי? אַתָּה לָקַחְתָּ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁלִּי! אַתָּה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לִי אֶת מָה שֶׁלָּקַחְתָּ!" "אֲנִי?! אֲנִי לֹא לָקַחְתִּי שׁוּם דָּבָר! בַּשַּׂקִּית הָיוּ רַק מֵאָה שְׁקָלִים", אָמַר הָאִישׁ. כָּךְ רָבוּ שְׁנֵיהֶם הַרְבֵּה זְמַן. בַּסּוֹף הֵם הָלְכוּ אֶל הַמֶּלֶךְ.

שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵיהֶם וְלֹא יָדַע לְמִי לְהַאֲמִין. חָשַׁב וְחָשַׁב וּבַסּוֹף אָמַר לָאִיכָּר: "זֹאת לֹא הַשַּׂקִּית שֶׁלְּךָ! זֹאת שַׂקִּית שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר. אַתָּה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַשַּׂקִּית שֶׁלְּךָ!" וְלָאִישׁ הַשֵּׁנִי הוּא אָמַר:

"אַתָּה יָכוֹל לָקַחַת אֶת הַשַּׂקִּית שֶׁמָּצָאתָ. וְאִם בַּעַל הַשַּׂקִּית לֹא יָבוֹא בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים לְבַקֵּשׁ אֶת הַשַּׂקִּית שֶׁלּוֹ - הַכֶּסֶף שֶׁלְּךָ"

מֶלֶךְ הַחַיּוֹת וְהָאַרְנֶבֶת הַחֲכָמָה (סיפור עם הודי)

יוֹם אֶחָד אָמַר מֶלֶךְ הַחַיּוֹת: "אֲנִי אוֹהֵב בְּשַׂר אַרְנָבוֹת! מֵעַכְשָׁיו כָּל יוֹם אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱכוֹל אַרְנֶבֶת אַחַת". הָאַרְנָבוֹת לֹא יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת. הֵן לֹא רָצוּ לָמוּת. אֲבָל הַמֶּלֶךְ הוּא מֶלֶךְ, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כָּל מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁל אַרְנֶבֶת אַחַת קְטַנָּה לִהְיוֹת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁל מֶלֶךְ הַחַיּוֹת. חָשְׁבָה הָאַרְנֶבֶת: "אֲנִי לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁל הַמֶּלֶךְ. אֲנִי לֹא רוֹצָה לָמוּת!" בְּאוֹתוֹ יוֹם נִכְנְסָה הָאַרְנֶבֶת לַבִּיצָּה וְהִתְלַכְלְכָה מְאוֹד.

"לָמָּה אַתּ מְלוּכְלֶכֶת כָּל כָּךְ?" שָׁאַל מֶלֶךְ הַחַיּוֹת אֶת הָאַרְנֶבֶת. "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ", אָמְרָה הָאַרְנֶבֶת, "בַּדֶּרֶךְ לְכָאן פָּגַשְׁתִּי אַרְיֵה גָּדוֹל וְחָזָק, וְגַם הוּא רוֹצֶה לֶאֱכוֹל כָּל יוֹם אַרְנֶבֶת לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. הוּא כִּמְעַט תָּפַס אוֹתִי..." "מִי הוּא? אֵיפֹה הוּא גָּר?" כַּעַס מֶלֶךְ הַחַיּוֹת.

לָקְחָה הָאַרְנֶבֶת אֶת הָאַרְיֵה אֶל בּוֹר מַיִם עָמֹוק וְאָמְרָה לוֹ: "כָּאן, בַּבּוֹר הַזֶּה!" קָפַץ הָאַרְיֵה לְתוֹךְ הַבּוֹר, וּבָא שָׁלוֹם לְכָל הָאַרְנָבוֹת.

הַסִּפּוּר עַל אִישׁ הַיַּעַר (סיפור עם)

אִישׁ אֶחָד הָלַךְ לַיַּעַר לַחֲתֹוך עֵצִים. הוּא עָבַר לְיַד הַנָּהָר. פִּתְאוֹם נָפַל הַגַּרְזֶן שֶׁלּוֹ לַמַּיִם. בָּכָה הָאִישׁ: "אוֹי! הַגַּרְזֶן חָשׁוּב לִי מְאֹוד מְאֹוד. בְּלִי גַּרְזֶן אֵין עֵצִים, וּבְלִי עֵצִים אֵין כֶּסֶף. וּבְלִי כֶּסֶף אֵין אֹוכֶל לַמִּשְׁפָּחָה..."

פִּתְאוֹם הוּא רָאָה גַּמָּד. שָׁאַל הַגַּמָּד אֶת הָאִישׁ הֶעָצוּב: "לָמָּה אַתָּה עָצוּב?"

"הַגַּרְזֶן שֶׁלִּי נָפַל לַמַּיִם. עַכְשָׁיו אֵין לִי גַּרְזֶן, וְאֵין לִי עֵצִים". "אֵין בְּעָיָה", אָמַר הַגַּמָּד לָאִישׁ. הוּא נִכְנָס לַמַּיִם וְחָזַר עִם גַּרְזֶן מִזָּהָב: "הַגַּרְזֶן הַזֶּה שֶׁלְּךָ?" "לֹא”, אָמַר הָאִישׁ הֶעָצוּב, "הַגַּרְזֶן הַזֶּה לֹא שֶׁלִּי". נִכְנַס הַגַּמָּד לַמַּיִם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּיה וְחָזַר עִם גַּרְזֶן מִכֶּסֶף: "זֶה הַגַּרְזֶן שֶׁלְּךָ?"

"לֹא”, אָמַר הָאִישׁ, "זֶה לֹא הַגַּרְזֶן שֶׁלִּי". נִכְנַס הַגַּמָּד לַמַּיִם בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, וְחָזַר עִם גַּרְזֶן פָּשׁוּט: "זֶה הַגַּרְזֶן שֶׁלְּךָ?"

"כֵּן", אָמַר הָאִישׁ, "זֶה הַגַּרְזֶן שֶׁלִּי". שָׂמַח הָאִישׁ מְאֹוד וְגַם הַגַּמָּד שָׂמַח מְאֹוד. "טוֹב שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים יְשָׁרִים בָּעוֹלָם", אָמַר הַגַּמָּד לָאִישׁ, "אַתָּה אִישׁ טוֹב וְיָשָׁר, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ שְׁלוֹשָׁה גַּרְזִנִּים: גַּרְזֶן פָּשׁוּט, גַּרְזֶן מִכֶּסֶף וְגַרְזֶן מִזָּהָב".

הַמַּתָּנָה (סיפור עם)

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה גָּר אִישׁ עָנִי מְאוֹד עַל יַד אִישׁ עָשִׁיר. הֶעָנִי אָהַב לֶאֱכֹל אֹורֶז, אֲבָל הָאֹורֶז בַּמִּסְעָדָה יָקָר מְאוֹד. הָלַךְ הָאִישׁ הֶעָנִי לַשּׁוּק וְקָנָה סִיר יָשָׁן. כָּל יוֹם הוּא בִּשֵּׁל בַּסִּיר אוֹרֶז עִם יְרָקוֹת. לִפְעָמִים הוּא בִּשֵּׁל אֹורֶז עִם פֵּרוֹת.

יוֹם אֶחָד בָּא הָאִישׁ הֶעָשִׁיר לְבַקֵּר אֶת הָאִישׁ הֶעָנִי. הֶעָשִׁיר לֹא אָהַב אֶת הַסִּיר וְאָמַר לְעָנִי: "אֵיפֹה קוֹנִים סִיר 'יָפֶה' כָּל כָּךְ? הַסִּיר שֶׁלְּךָ 'יָפֶה' כָּל כָּךְ... זֶה סִיר שֶׁל מְלָכִים... זוֹ מַתָּנָה 'יָפָה' לְמֶלֶךְ..."

הָאִישׁ הֶעָשִׁיר לֹא חָשַׁב שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה סִיר יָשָׁן וּמְכֹועָר. הוּא רַק צָחַק לָאִישׁ הֶעָנִי, אֲבָל הָאִישׁ הֶעָנִי חָשַׁב וְחָשַׁב וּבַסּוֹף אָמַר: "זֶה רַעְיוֹן מְצוּיָן". שָׁלַח הֶעָנִי אֶת הַסִּיר לַמֶּלֶךְ שֶׁגָּר בְּאַרְמוֹן גָּדוֹל בְּעִיר רְחוֹקָה. רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת הַמַּתָּנָה וְחָשַׁב:

"מַתָּנָה מִמָּקוֹם רָחוֹק מְאֹוד הִיא מַתָּנָה יְקָרָה מְאֹוד, בֶּטַח הַסִּיר עַתִּיק וְיָקָר". שָׁלַח הַמֶּלֶךְ מִכְתָּב תּוֹדָה לָאִישׁ הֶעָנִי וְגַם שַׂק עִם הַרְבֵּה כֶּסֶף וְזָהָב.

כַּאֲשֶׁר רָאָה הָאִישׁ הֶעָשִׁיר אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוּא חָשַׁב: "הָאִישׁ הֶעָנִי שָׁלַח לַמֶּלֶךְ מַתָּנָה פְּשׁוּטָה וְלֹא יָפָה, וְקִבֵּל שַׂק עִם הַרְבֵּה כֶּסֶף וְזָהָב. אֲנִי יָכוֹל לִשְׁלֹחַ לַמֶּלֶךְ מַתָּנָה יְקָרָה, וּלְקַבֵּל הַרְבֵּה שַׂקִּים עִם הַרְבֵּה כֶּסֶף וְהַרְבֵּה זָהָב".

מָכַר הָאִישׁ הֶעָשִׁיר אֶת הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, וְקָנָה כִּיסֵּא זָהָב עִם אֲבָנִים טוֹבוֹת. הוּא נָסַע לָעִיר הָרְחוֹקָה לָתֵת אֶת הַכִּיסֵּא לְמֶלֶךְ. כַּאֲשֶׁר רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת הַמַּתָּנָה הַיָּפָה וְהַיְּקָרָה הוּא אָמַר: "הָאִישׁ הַזֶּה עָשִׁיר מְאֹוד, יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. הוּא לֹא צָרִיךְ כֶּסֶף וְלֹא זָהָב. מָה אֲנִי יָכוֹל לָתֵת לוֹ? אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְשַׁלֵּם לוֹ עַל הַמַּתָּנָה הַיָּפָה שֶׁלּוֹ? אֲנִי יָכוֹל לָתֵת לוֹ מַתָּנָה יְקָרָה אַחֶרֶת".

לָקַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַסִּיר שֶׁל הָאִישׁ הֶעָנִי וְשָׁלַח אוֹתוֹ לָאִישׁ הֶעָשִׁיר.

הָאַרְיֵה וְהָעַכְבָּר (סיפור עם)

הָאַרְיֵה, מֶלֶךְ הַחַיּוֹת, נָח לְיַד עֵץ בַּיַּעַר. כַּאֲשֶׁר מֶלֶךְ הַחַיּוֹת נָח, כָּל הַחַיּוֹת בְּיַעַר נָחוֹת. הַחַיּוֹת לֹא מְדַבְּרוֹת, לֹא רָצוֹת וְלֹא שָׁרוֹת. רַק עַכְבָּר קָטָן רָץ מֵעֵץ לְעֵץ, מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הוּא לֹא שָׂם לֵב וְעָלָה עַל הָרֶגֶל שֶׁל מֶלֶךְ הַחַיּוֹת. פָּתַח הָאַרְיֵה עֵינַיִים גְּדוֹלוֹת, שָׁלַח יָד וְ... תָּפַס אֶת הָעַכְבָּר הַקָּטָן.

"אֲנִי מִצְטַעֵר... סְלִיחָה...", אָמַר הָעַכְבָּר לָאַרְיֵה, "אֲנִי רוֹצֶה הַבַּיְתָה... אוּלַי אַתָּה יָכוֹל לְשַׁחְרֵר אוֹתִי?"

"הַבַּיְתָה?! עַכְבָּר טִיפֵּשׁ!" אָמַר הָאַרְיֵה. "אֲנִי אוּלַי עַכְבָּר קָטָן וְטִיפֵּשׁ, אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גַּם דְּבָרִים גְּדוֹלִים. אֲנִי יָכוֹל לַעֲזוֹר גַּם לְךָ, מֶלֶךְ הַחַיּוֹת".

שָׁמַע הָאַרְיֵה אֶת הָעַכְבָּר וְלֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת: לִצְחֹוק אוֹ לִכְעֹוס. אָמַר הָאַרְיֵה לָעַכְבָּר: "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה, עַכְבָּר קָטָן וְטִיפֵּשׁ, יָכוֹל לַעֲזוֹר לְאַרְיֵה גָּדוֹל וְחָזָק?! אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לַעֲזוֹר לִי?!"

אָמַר הָעַכְבָּר לָאַרְיֵה: "כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי קָטָן, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי טִיפֵּשׁ, אֲבָל יוֹם אֶחָד... מִי יוֹדֵעַ... גַּם עַכְבָּר קָטָן וְטִיפֵּשׁ יָכוֹל לַעֲזוֹר לְאַרְיֵה גָּדוֹל וְחָזָק".

שׁוּב צָחַק הָאַרְיֵה, אֲבָל הוּא לֹא הָיָה רָעֵב, וְלֹא רָצָה לֶאֱכֹול. פָּתַח הָאַרְיֵה אֶת הַיָּד וְהָעַכְבָּר בָּרַח.

יוֹם אֶחָד בָּאוּ צַיָּידִים לַיַּעַר לְחַפֵּשׂ אַרְיֵה לְגַּן הַחַיּוֹת. הֵם שָׂמוּ רֶשֶׁת בַּיַּעַר וְהַלְּכוּ לָנוּחַ. הָאַרְיֵה הַגָּדוֹל וְהֶחָכָם לֹא שָׂם לֵב וְנָפַל לָרֶשֶׁת. לֹא יָדַע הָאַרְיֵה מָה לַעֲשׂוֹת. פִּתְאוֹם בָּא הָעַכְבָּר וְאָמַר לָאַרְיֵה:

"אַתָּה לֹא צָרִיךְ לִדְאֹוג, אֲנִי יָכוֹל לְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ". הִתְחִיל הָעַכְבָּר לֶאֱכֹול אֶת הָרֶשֶׁת לְאַט לְאַט. אַחֲרֵי הַרְבֵּה זְמַן קָם הָאַרְיֵה וְאָמַר לָעַכְבָּר: "סְלִיחָה, עַכְבָּר קָטָן, אֲנִי מִצְטַעֵר. עַכְשָׁיו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁגַּם עַכְבָּר קָטָן יָכוֹל לַעֲזוֹר לְאַרְיֵה חָזָק".

קוּפְסַת הַכֶּסֶף (לפי אברהם כהן, "הבנתי", הוצאת רכס)

פַּעַם אַחַת הָיָה אִישׁ עָנִי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ עֲבוֹדָה, וְלֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לִקְנוֹת אֹוכֶל לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ. כָּל הַקְּרוֹבִים שֶׁלּוֹ לֹא רָצוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ, וְאַף פַּעַם לֹא בָּאוּ לְבַקֵּר אוֹתוֹ. הָאִישׁ הֶעָנִי הָיָה עָצוּב מְאוֹד, אֲבָל לֹא אָמַר לָהֶם שׁוּם דָּבָר.

יוֹם אֶחָד הוּא מָצָא עֲבוֹדָה. הוּא עָבַד קָשֶׁה מְאֹוד וְאָסַף מַטְבֵּעַ לְמַטְבֵּעַ. לְאַט לְאַט הוּא הִתְעַשֵּׁר. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַקְּרוֹבִים שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא הִתְעַשֵּׁר, הֵם בָּאוּ לְבַקֵּר אוֹתוֹ יוֹם יוֹם. כָּעַס הָאִישׁ וְחָשַׁב:

"הַקְּרוֹבִים שֶׁלִּי בָּאִים לְבַקֵּר אוֹתִי רַק בִּגְלַל הַכֶּסֶף שֶׁלִּי". כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַקְּרוֹבִים שׁוּב לְבַקֵּר אוֹתוֹ, הוּא שָׂם עַל הַשּׁוּלְחָן קוּפְסָה עִם הַרְבֵּה מַטְבְּעוֹת, וְלֹא אָמַר מִלָּה. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַקְּרוֹבִים: "לָמָּה אַתָּה שׁוֹתֵק? לָמָּה אַתָּה לֹא מְדַבֵּר?"

אָמַר לָהֶם הָאִישׁ: "אַתֶּם לֹא בָּאתֶם לְבַקֵּר אוֹתִי, אַתֶּם לֹא בָּאתֶם לִשְׁאֹול מָה שְׁלוֹמִי. אַתֶּם לֹא בֶּאֱמֶת דּוֹאֲגִים לִי. אַתֶּם בָּאתֶם לְבַקֵּר אֶת הַכֶּסֶף שֶׁלִּי. הַכֶּסֶף שֶׁלִּי בַּקוּפְסָה. אַתֶּם יְכוֹלִים לְדַבֵּר עִם הַקוּפְסָה וְלִשְׁאֹול אוֹתָהּ אֵיךְ הִיא מַרְגִּישָׁה"

שְׁנֵי חֲבֵרִים טוֹבִים (סיפור עם)

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה הָיוּ שְׁנֵי חֲבֵרִים טוֹבִים - אֶחָד עָשִׁיר שֶׁגָּר בְּבַיִת גָּדוֹל וְיָפֶה, וְהַשֵּׁנִי אִישׁ עָנִי מְאֹוד שֶׁגָּר בְּבַיִת קָטָן וּפָשׁוּט. לְעָנִי הָיָה מְעַט מְאֹוד כֶּסֶף. "אוּלַי אַתָּה יָכוֹל לְבַקֵּשׁ קְצָת כֶּסֶף מֵהֶחָבֵר שֶׁלְּךָ?" שָׁאֲלָה הָאִישָּׁה שֶׁל הָאִישׁ הֶעָנִי. "מָה פִּתְאוֹם?!" עָנָה הָאִישׁ הֶעָנִי. "יֵשׁ לָנוּ קְצָת כֶּסֶף בִּשְׁבִיל אֹוכֶל. יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים".

"אֲבָל לַיְּלָדִים אֵין מָה לִלְבּוֹשׁ", אָמְרָה אִשְׁתּוֹ, "וְחוּץ מִזֶּה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְתַקֵּן אֶת הַגַּג". הָלַךְ הֶעָנִי לֶחָבֵר שֶׁלּוֹ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה. כַּאֲשֶׁר רָאָה הָאִישׁ הֶעָשִׁיר אֶת הֶחָבֵר שֶׁלּוֹ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, הוּא אָמַר לַשּׁוֹמְרִים שֶׁלּוֹ:

"תַּגִּידוּ לֶחָבֵר שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי לֹא בַּבַּיִת".

חָזַר הָאִישׁ הֶעָנִי הַבַּיְתָה עָצוּב מְאֹוד, וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "הֶחָבֵר שֶׁלִּי לֹא הָיָה בַּבַּיִת". אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים בָּאָה אִישָּׁה צְעִירָה לַבַּיִת שֶׁל הֶעָנִי:

"סְלִיחָה, אוּלַי אַתָּה יָכוֹל לָתֵת לִי מַטְבֵּעַ אֶחַד? אֵין לִי מָה לֶאֱכֹול, לַיְּלָדִים שֶׁלִּי אֵין מָה לִלְבּוֹשׁ, בַּבַּיִת אֵין לִי שׁוּם דָּבָר. אֲנִי יְכוֹלָה לָתֵת לְךָ אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁלִּי".

לְעָנִי הָיוּ רַק כַּמָּה מַטְבְּעוֹת. הוּא נָתַן לָאִשָּׁה מַטְבֵּעַ אֶחָד וְלָקַח אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת. אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים שׁוּב בָּאָה הָאִישָּׁה לָאִישׁ הֶעָנִי וְאָמְרָה לוֹ: "אוּלַי אַתָּה יָכוֹל לָתֵת לִי עוֹד מַטְבֵּעַ? לַיְּלָדִים שֶׁלִּי אֵין אוֹכֶל, אֵין בְּגָדִים, אֲנִי עֲנִיָּה מְאוֹד, אֲנִי יְכוֹלָה לָתֵת לְךָ אֶת הַטַּבַּעַת שֶׁלִּי".

לֹא יָדַע הֶעָנִי מָה לַעֲשׂוֹת. גַּם הוּא הָיָה עָנִי. בַּסּוֹף הוּא נָתַן לָאִשָּׁה עוֹד מַטְבֵּעַ, וְלָקַח אֶת הַטַּבַּעַת.

אַחֲרֵי שְׁבוּעַיִים בָּא בָּחוּר צָעִיר וְאָמַר לָאִישׁ הֶעָנִי: "סְלִיחָה, אֲנִי רָעֵב מְאֹוד. אֵין לִי כֶּסֶף לִקְנוֹת אֹוכֶל, אֲבָל יֵשׁ לִי שָׁעוֹן. אֲנִי צָרִיךְ רַק כַּמָּה מַטְבְּעוֹת כְּדֵי לִקְנוֹת אֹוכֶל. בְּבַקָּשָׁה, רַק כַּמָּה מַטְבְּעוֹת..."

שׁוּב לֹא יָדַע הֶעָנִי מָה לַעֲשׂוֹת. גַּם הוּא הָיָה אִישׁ עָנִי מְאֹוד, וְגַם הוּא דָּאַג לַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ. בַּסּוֹף הוּא נָתַן לַבָּחוּר אֶת הַמַּטְבְּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלּוֹ וְלָקַח אֶת הַשָּׁעוֹן. כָּךְ הָיוּ לְעָנִי שָׁעוֹן, טַבַּעַת וְשַׁרְשֶׁרֶת, אֲבָל לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לִקְנוֹת אֹוכֶל וּבְגָדִים לַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ.

אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים הָלַךְ הָאִישׁ הֶעָנִי לַשּׁוּק וּמָכַר אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת, אֶת הַטַּבַּעַת וְאֶת הַשָּׁעוֹן, וְקִבֵּל הַרְבֵּה מְאֹוד כֶּסֶף. בַּכֶּסֶף הוּא קָנָה בְּגָדִים. אֶת הַבְּגָדִים הוּא מָכַר לָאֲנָשִׁים, וְקָנָה אֹוכֶל לַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ וְגַם עוֹד בְּגָדִים, וְאֶת הַבְּגָדִים הָאֵלֶּה הוּא מָכַר לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים. בְּסוֹף הַשָּׁנָה הָיָה הָאִישׁ הֶעָנִי אִישׁ עָשִׁיר מְאוֹד.

יוֹם אֶחָד בָּא הָאִישׁ הֶעָשִׁיר לְבַקֵּר אֶת הֶחָבֵר הֶ"עָנִי" שֶׁלּוֹ. "שָׁלוֹם חָבֵר", אָמַר הָאִישׁ הֶעָשִׁיר לֶחָבֵר הֶעָנִי שֶׁלּוֹ, "מָה שְׁלוֹמְךָ?" "עַכְשָׁיו אַתָּה בָּא?! כָּל הַשָּׁנָה לֹא בָּאתָ לְבַקֵּר אוֹתִי...", אָמַר הֶ"עָנִי" לֶחָבֵר הֶעָשִׁיר שֶׁלּוֹ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִכְנְסוּ לַחֶדֶר אִישָּׁה וּבָחוּר צָעִיר.

"אֲנִי מַכִּיר אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה", אָמַר הָאִישׁ הֶ"עָנִי". אָז הֵבִין הָאִישׁ הֶעָנִי מִי שָׁלַח אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה.

הַדַּיָּג וְדָג הַזָּהָב (לפי האחים גרים)

בִּכְפָר אֶחָד לְיַד הַיָּם גָּרוּ זָקֵן וּזְקֵנָה בְּבַיִת קָטָן וּפָשׁוּט. הוּא דָּג דָּגִים בַּיָּם, וְהִיא בִּשְּׁלָה אֶת הַדָּגִים. כָּכָה הֵם חָיוּ הַרְבֵּה שָׁנִים.

יוֹם אֶחָד בָּא הַזָּקֵן לַיָּם לָדוּג דָּגִים. עָבְרָה שָׁעָה, עָבְרוּ שְׁעָתַּיִים, שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת וְאֵין דָּגִים. רָצָה הַזָּקֵן לַחֲזֹור הַבַּיְתָה, אֲבָל לַחֲזֹור בְּלִי דָּגִים?! פִּתְאוֹם הוּא תָּפַס דָּג בָּרֶשֶׁת, דָּג זָהָב. רָצָה הַזָּקֵן לָקַחַת אֶת הַדָּג, אֲבָל אָז הוּא שָׁמַע: "דַּיָּג זָקֵן וְנֶחְמָד, אֲנִי רַק דָּג קָטָן, אֲבָל כֹּחַ יֵשׁ לִי בְּלִי סוֹף!"

הַדַּיָּג לֹא הֶאֱמִין: "דָּג מְדַבֵּר? זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!"

הִמְשִׁיךְ הַדַּיָּג לָלֶכֶת, וְאָז הוּא שׁוּב שָׁמַע: "דַּיָּג זָקֵן וְנֶחְמָד, אֲנִי רַק דָּג קָטָן, תֵּן לִי חוֹפֶשׁ בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי יָכוֹל לָתֵת לְךָ כָּל מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה..."

חָשַׁב הַדַּיָּג הַזָּקֵן, חָשַׁב וְחָשַׁב, וּבַסּוֹף זָרַק אֶת הַדָּג לַיָּם. בַּבַּיִת סִפֵּר הַזָּקֵן אֶת הַסִּפּוּר לְאִשְׁתּוֹ הַזְּקֵנָה.

"טִיפֵּשׁ", אָמְרָה לוֹ הָאִישָּׁה, "אַתָּה צָרִיךְ לַחֲזֹור לַדָּג וּלְבַקֵּשׁ בַּיִת, בַּיִת חָדָשׁ, גָּדוֹל וְיָפֶה". חָזַר הַזָּקֵן לַיָּם לְחַפֵּשׂ אֶת דָּג הַזָּהָב.

"דָּג, דָּג זָהָב, אַתָּה שׁוֹמֵעַ? הַבַּיִת שֶׁלִּי קָטָן וְלֹא יָפֶה. אִשְׁתִּי מְבַקֶּשֶׁת בַּיִת חָדָשׁ, עִם גַּג אָדֹום, שְׁלוֹשָׁה חֲדָרִים, שֵׁרוּתִים וּמִטְבָּח".

עָנָה דָּג הַזָּהָב לַזָּקֵן: "אֵין בְּעָיָה, דַּיָּג זָקֵן, לְיַד הַיָּם עוֹמֵד בַּיִת חָדָשׁ עִם גַּג אָדֹום. שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, לְהִתְרָאוֹת".

חָזַר הַדַּיָּג הַבַּיְתָה, וְרָאָה לְיַד הַיָּם בַּיִת גָּדוֹל חָדָשׁ וְיָפֶה, עִם גַּג אָדֹום, שַׁעַר וְגִינָּה, אֲבָל לְיַד הַבַּיִת עוֹמֶדֶת אִשְׁתּוֹ, כּוֹעֶסֶת וּבוֹכָה: "אֲנִי לֹא רוֹצָה בַּיִת פָּשׁוּט עִם גַּג אָדֹום, אֲנִי רוֹצָה אַרְמוֹן, כְּמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ חָשׁוּב! לֵךְ לַדָּג וְתַגִּיד לוֹ אֶת זֶה!" חָזַר הַדַּיָּג לַיָּם וְקָרָא:

"דָּג, דָּג זָהָב, אַתָּה שׁוֹמֵעַ? אִשְׁתִּי לֹא רוֹצָה בַּיִת קָטָן, הִיא לֹא רוֹצָה שְׁלוֹשָׁה חֲדָרִים, שֵׁרוּתִים, מִטְבָּח וְסָלוֹן - הִיא רוֹצָה רַק אַרְמוֹן. מָה עוֹשִׂים, דָּג קָטָן?" עָנָה דָּג הַזָּהָב לַזָּקֵן:

אֵין בְּעָיָה, דַּיָּג זָקֵן, לְיַד הַיָּם עוֹמֵד אַרְמוֹן. שָׁלוֹם. שָׁלוֹם וּלְהִתְרָאוֹת". חָזַר הַדַּיָּג הַבַּיְתָה וְרָאָה אַרְמוֹן גָּדוֹל בִּמְקוֹם הַבַּיִת. בָּאַרְמוֹן יֵשׁ הַרְבֵּה זָהָב וְכֶסֶף, וְהָאִישָּׁה יוֹשֶׁבֶת עַל כִּיסֵּא הַמֶּלֶךְ, וְכָל הַזְּמַן חוֹשֶׁבֶת מָה לְבַקֵּשׁ עוֹד פַּעַם מֵהַדָּג. לֹא מַסְפִּיק אַרְמוֹן אוֹ בַּיִת עִם גַּג, צָרִיךְ עוֹד מַשֶּׁהוּ, מַשֶּׁהוּ מְיוּחָד.

"לֵךְ מִיָּד לַדָּג וְתַגִּיד לוֹ", אָמְרָה הָאִישָּׁה לְבַעֲלָהּ, "לִהְיוֹת מַלְכַּת הַיָּם אֲנִי רוֹצָה!" חָזַר הַדַּיָּג לַיָּם וְקָרָא:

"דָּג, דָּג זָהָב, אַתָּה שׁוֹמֵעַ? לִהְיוֹת מַלְכַּת הַיָּם אִשְׁתִּי רוֹצָה, מָה אַתָּה אוֹמֵר עַל זֶה? מָה?" שָׁמַע הַדָּג, חָשַׁב וְחָשַׁב, וְאַחֲרֵי רֶגַע חָזַר לַיָּם, וְהַדַּיָּג - שָׁעָה אֲרוּכָּה עָמַד לְיַד הַיָּם וְקָרָא: "דָּג, דָּג זָהָב, אַתָּה שׁוֹמֵעַ?" הוּא קָרָא וְצָעַק, אֲבָל הַדָּג לֹא עָנָה. בַּסּוֹף חָזַר הַדַּיָּג הַבַּיְתָה, וּמָה הוּא רָאָה? הוּא רָאָה אֶת הַבַּיִת הַיָּשָׁן שֶׁלּוֹ, בְּלִי גַּג אָדֹום, בְּלִי שַׁעַר אוֹ גִּינָּה, וְהָאִישָּׁה בּוֹכָה עַל יַד הַדֶּלֶת.

נִכְנָס הַדַּיָּג הַבַּיְתָה, וְעַכְשָׁיו הוּא מַרְגִּישׁ כְּמוֹ מֶלֶךְ.

אַגָּדָה סִינִית

יוֹם אֶחָד תַּרְנְגוֹל וּבַרְוָז טִיְּלוּ יַחַד לְיַד הַנָּהָר. הִסְתַּכֵּל הַתַּרְנְגוֹל בַּבַּרְוָז וְאָמַר: "אֲנִי תַּרְנְגוֹל, אֲנִי יפֶה! יֵשׁ לִי כְּנָפַיִם יָפוֹת וְרַגְלַיִם דַּקּוֹת וְיָפוֹת! אֲנִי גַּם הוֹלֵךְ יָפֶה! וְאַתָּה... אַתָּה בַּרְוָז מְכוֹעָר. הָרַגְלַיִם שֶׁלְּךָ כְּמוֹ עֲנָפִים שֶׁל עֵץ וְאַתָּה לֹא הוֹלֵךְ יָפֶה. אֲנִי יָפֶה, וְאַתָּה לֹא!"

עָנָה הַבַּרְוָז לַתַּרְנְגוֹל:

"אַתָּה בֶּאֱמֶת יָפֶה מְאֹוד. יֵשׁ לְךָ כְּנָפַיִם יָפוֹת, וְאַתָּה יָכוֹל לָעוּף לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם". אָמַר הַתַּרְנְגוֹל: "אֲנִי יָכוֹל לָעוּף, יֵשׁ לִי כְּנָפַיִם יָפוֹת וַחֲזָקוֹת, הִנֵּה עַכְשָׁיו אֲנִי עָף..." הִתְחִיל הַתַּרְנְגוֹל לָעוּף מֵעַל לַנָּהָר. הִסְתַּכֵּל הַבַּרְוָז בַּתַּרְנְגוֹל וְאָמַר: "בֶּאֱמֶת יֵשׁ לַתַּרְנְגוֹל כְּנָפַיִם יָפוֹת וַחֲזָקוֹת..."

אֲבָל פִּתְאוֹם נָפַל הַתַּרְנְגוֹל לַמַּיִם. "אוֹי, בַּרְוָז, אֲנִי צָרִיךְ עֶזְרָה! אוּלַי אַתָּה יָכוֹל לַעֲזֹור לִי... מַהֵר, מַהֵר... אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת, אֲנִי טוֹבֵעַ!"

נִכְנָס הַבַּרְוָז לַמַּיִם וְעָזַר לַתַּרְנְגוֹל. "חָבֵר תַּרְנְגוֹל", אָמַר הַבַּרְוָז לַתַּרְנְגוֹל, "יֵשׁ לְךָ כְּנָפַיִם יָפוֹת אֲבָל אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ לָעוּף. יֵשׁ לְךָ רַגְלַיִם יָפוֹת, אֲבָל אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת..."

הַחַרְדָּל (סיפור עם)

אִישׁ עָשִׁיר מְאוֹד הִזְמִין אֶת הֶרְשָׁלֶה וְאֶת הֶחָבֵר שֶׁלּוֹ לַאֲרוּחַת עֶרֶב. עַל הַשּׁוּלְחָן הָיְתָה צַלַּחַת קְטַנָּה, וּבַצַּלַּחַת הָיָה חַרְדָּל. לָקַח הָאִישׁ הֶעָשִׁיר בְּכַפִּית קְצָת מֵהַחַרְדָּל, שָׂם אוֹתוֹ עַל הַלֶּחֶם וְאָכַל. חָשַׁב הֶרְשָׁלֶה: "אֲנִי לֹא מַכִּיר אֶת הַמַּאֲכָל הַזֶּה. הָאִישׁ הֶעָשִׁיר אָכַל מְעַט מְאוֹד. זֶה בֶּטַח מַאֲכָל יָקָר מְאוֹד, וְלָכֵן הוּא לֹא אָכַל הַרְבֵּה. אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים הֵם קַמְצָנִים". לָקַח הֶרְשָׁלֶה כַּף מֵהַחַרְדָּל וְאָכַל...

הַחַרְדָּל הָיָה חָרִיף מְאֹוד מְאֹוד, וְלָכֵן הֶרְשָׁלֶה הִתְחִיל "לִבְכּוֹת". "מָה קָרָה?" שָׁאַל הָאִישׁ הֶעָשִׁיר אֶת הֶרְשָׁלֶה.

"שׁוּם דָּבָר", עָנָה הֶרְשָׁלֶה, "פִּתְאוֹם חָשַׁבְתִּי עַל הָאָח שֶׁלִּי. הוּא טָבַע בַּנָּהָר". הֶחָבֵר שֶׁל הֶרְשָׁלֶה הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהַחַרְדָּל טָעִים, וְגַם הוּא לָקַח כַּף מֵהַחַרְדָּל וְאָכַל, וְאָז גַּם הוּא הִתְחִיל "לִבְכּוֹת".

"לָמָּה גַּם אַתָּה בּוֹכֶה?" שָׁאַל הָאִישׁ הֶעָשִׁיר אֶת הֶחָבֵר שֶׁל הֶרְשָׁלֶה. "אֲנִי בּוֹכֶה כִּי הֶרְשָׁלֶה לֹא טָבַע יַחַד עִם הָאָח שֶׁלּוֹ...", עָנָה הֶחָבֵר.

מִי חָשׁוּב יוֹתֵר? (לפי "מוות וחיים ביד הלשון", מתוך: ספר האגדה)

מֶלֶךְ אֶחָד הָיֹה חוֹלֶה מְאוֹד. אָמְרוּ לוֹ הָרוֹפְאִים: "אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת חָלָב שֶׁל לְבִיאָה". שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "מִי יָכוֹל לְהָבִיא לִי חָלָב שֶׁל לְבִיאָה?"

אָמַר אֶחָד הַשַּׂרִים: "אֲנִי יָכוֹל לְהָבִיא לְךָ חָלָב שֶׁל לְבִיאָה, אֲבָל אֲנִי מְבַקֵּשׁ עֶשֶׂר עִזִים". נָתַן הַמֶּלֶךְ לַשַּׂר עֶשֶׂר עִזִים וְהַשַּׂר הָלַךְ לְחַפֵּשׂ לְבִיאָה. נִכְנָס הַשַּׂר לַיַּעַר, חִפֵּשׂ וְחִפֵּשׂ וּבַסּוֹף רָאָה לְבִיאָה נוֹתֶנֶת חָלָב לַגּוּרִים הַקְּטַנִּים שֶׁלָּהּ.

כָּל יוֹם נָתַן הַשַּׂר לַלְּבִיאָה עֵז אַחַת לַאֲרוּחָה. אַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים הִיא הִסְכִּימָה לָתֵת לוֹ חָלָב. בָּדֶרֶךְ חֲזָרָה לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ יָשַׁב הַשַּׂר לָנוּחַ מִתַּחַת לְעֵץ וְנִרְדַּם. הוּא יָשַׁן וְחָלַם, וּבַחֲלוֹם הוּא רָאָה אֶת חֶלְקִי הַגּוּף שֶׁלּוֹ רָבִים זֶה עִם זֶה:

אָמְרוּ הָרַגְלַיִם: "אֲנַחְנוּ חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר - בְּלִי רַגְלַיִם הָאָדָם לֹא יָכוֹל לָלֶכֶת". אָמְרוּ הָעֵינַיִם: "אֲנַחְנוּ חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר - בְּלִי עֵינַיִם הָאָדָם לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ". אָמַר הַלֵּב: "אֲנִי חָשׁוּב יוֹתֵר - אֲנִי אוֹמֵר לַאֲנָשִׁים אֵיךְ לְהִתְנַהֵג". אָמְרָה הַלָּשׁוֹן: "אֲנִי חֲשׁוּבָה יוֹתֵר כִּי אֲנִי מְדַבֶּרֶת. בְּלִי לְדַבֵּר אַתֶּם לֹא יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר".

צָחֲקוּ חֶלְקֵי הַגּוּף. אָמְרָה הַלָּשׁוֹן: " אַתֶּם לֹא מַאֲמִינִים לִי? אַתֶּם רוֹצִים לִרְאוֹת?" בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִתְעוֹרֵר הַשַּׂר. הוּא קָם, הָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "הִנֵּה חָלָב כַּלְבָּה. אַתָּה יָכוֹל לִשְׁתּוֹת אוֹתוֹ וְלִהְיוֹת בָּרִיא".

"חָלַב כַּלְבָּה?! אֲנִי לֹא בִּקַּשְׁתִּי חָלָב כַּלְבָּה, בִּקַּשְׁתִּי חָלָב לְבִיאָה!" כָּעַס הַמֶּלֶךְ וְרָצָה לַהֲרֹוג אֶת הַשַּׂר.

אָמְרוּ חֶלְקֵי הַגּוּף: אוֹי וַאֲבוֹי, מָה עָשְׂתָה הַלָּשׁוֹן! אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים לָמוּת... מָה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת?"

הָלְכָה הַלָּשׁוֹן לַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה: "סְלִיחָה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. הֶחָלָב הַזֶּה הוּא חָלָב שֶׁל לְבִיאָה וְלֹא חָלָב שֶׁל כַּלְבָּה. אַתָּה יָכוֹל לִשְׁתּוֹת אוֹתוֹ וְלִהְיוֹת בָּרִיא".

שָׁתָה הַמֶּלֶךְ אֶת הֶחָלָב וְהִרְגִּישׁ טוֹב. הוּא שָׂמַח מְאֹוד, וְנָתַן לַשַּׂר מַתָּנוֹת רַבּוֹת. אָז אָמְרוּ כָּל חֶלְקֵי הַגּוּף לַלָּשׁוֹן: "אַתְּ הַחֲשׁוּבָה מִכּוּלָּם".

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְהַדְּבוֹרָה (לפי ח.נ. ביאליק)

בָּאַרְמוֹן שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיָה גַּן יָפֶה עִם עֵצִים מְיוּחָדִים מִכָּל הָעוֹלָם, וּפְרָחִים מִכָּל הַצְּבָעִים: צְהוּבִּים, אֲדוּמִים, כְּחוּלִים, לְבָנִים וּסְגוּלִים. הַמֶּלֶךְ אָהַב מְאֹוד לְטַיֵּל בַּגַּן הַזֶּה, לְדַבֵּר עִם הַחַיּוֹת וְלָנוּחַ מִתַּחַת לָעֵצִים.

יוֹם אֶחָד טִיֵּל הַמֶּלֶךְ בַּגַּן וְחָשַׁב עַל מַלְכַּת שְׁבָא וְאֶתְיוֹפְּיָה. הַמַּלְכָּה - אִישָּׁה יָפָה וַחֲכָמָה מְאֹוד - צְרִיכָה לָבוֹא לְבַקֵּר בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. חָשַׁב הַמֶּלֶךְ: "הַמַּלְכָּה רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת הָאַרְמוֹן שֶׁלִּי וְגַם לִשְׁאֹול אוֹתִי שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת. הִיא רוֹצָה לָדַעַת אִם אֲנִי בֶּאֱמֶת חָכַם מְאֹוד כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים אֲנָשִׁים".

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִתְיַשְּׁבָה דְּבוֹרָה קְטַנָּה עַל הָאַף שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְעָקְצָה אוֹתוֹ. כָּעַס הַמֶּלֶךְ מְאֹוד וְאָמַר לַדְּבוֹרָה: "מָה עָשִׂית?! לָמָּה עָקַצְתְּ אוֹתִי? עַכְשָׁיו הָאַף שֶׁלִּי כּוֹאֵב מְאֹוד וְהוּא גָּדוֹל וְאָדֹום".

עָנְתָה הַדְּבוֹרָה: "סְלִיחָה, אֲנִי מִצְטַעֶרֶת, הָאַף שֶׁלְּךָ יָפֶה כְּמוֹ פֶּרַח..." רָצָה הַמֶּלֶךְ לַהֲרוֹג אֶת הַדְּבוֹרָה, אֲבָל הִיא אָמְרָה לוֹ: "בְּבַקָּשָׁה... אוּלַי יוֹם אֶחָד אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲזֹור לְךָ... נָכוֹן, אֲנִי קְטַנָּה מְאֹוד וְלֹא חֲשׁוּבָה, אֲבָל גַּם חַיָּה קְטַנָּה וְלֹא חֲשׁוּבָה כְּמוֹ דְּבוֹרָה יְכוֹלָה לַעֲזֹור".

צָחַק הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "אֵיךְ דְּבוֹרָה קְטַנָּה כָּל כָּךְ יְכוֹלָה לַעֲזֹור לְמֶלֶךְ גָּדוֹל וַחֲכַם?!" בַּסּוֹף הֶחְלִיט הַמֶּלֶךְ לֹא לַהֲרוֹג אֶת הַדְּבוֹרָה.

אַחֲרֵי חֹדֶשׁ בָּאָה מַלְכַּת שְׁבָא לְבַקֵּר אֶת הַמֶּלֶךְ. הִיא שָׁאֲלָה אֶת הַמֶּלֶךְ הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת, וְהוּא יָדַע אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת. אָמְרָה הַמַּלְכָּה: " אַתָּה בֶּאֱמֶת חָכַם מְאֹוד. יֵשׁ לִי רַק עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה: בַּחֶדֶר יֵשׁ הַרְבֵּה פְּרָחִים. פְּרָחִים אֲדוּמִים, לְבָנִים, צְהוּבִּים, כְּחוּלִים, סְגוּלִים וְעוֹד וָעוֹד. אֲבָל רַק פֶּרַח אֶחָד הוּא פֶּרַח אֲמִתִּי. אֵיזֶה פֶּרַח הוּא הַפֶּרַח הָאֲמִתִּי?" הִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה עַל כָּל הַפְּרָחִים וְלֹא יָדַע אֶת הַתְּשׁוּבָה. הוּא לֹא יָדַע אֵיזֶה פֶּרַח הוּא הַפֶּרַח הָאֲמִתִּי.

כָּל הַפְּרָחִים יָפִים וּמְיוּחָדִים כְּמוֹ הַפְּרָחִים בַּגַּן שֶׁלּוֹ. הוּא חָשַׁב וְחָשַׁב וְלֹא יָדַע מָה לְהַגִּיד. בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִכְנְסָה לַחֶדֶר הַדְּבוֹרָה הַקְּטַנָּה. חוּץ מֵהַמֶּלֶךְ אַף אֶחָד לֹא רָאָה אוֹתָהּ. הִתְיַשְּׁבָה הַדְּבוֹרָה הַקְּטַנָּה עַל הַפֶּרַח הָאֲמִתִּי, וְכָךְ יָדַע הַמֶּלֶךְ אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה. אָמְרָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ: " אַתָּה הַמֶּלֶךְ הֲכִי חָכַם בָּעוֹלָם!"

מָה זֶה אֹושֶׁר? (לפי פאולו קואלו, "האלכימאי", הוצאת כתר, 1988 )

אִישׁ אֶחָד שָׁלַח אֶת הַבֵּן הַצָּעִיר שֶׁלּוֹ לִלְמֹוד מָה זֶה אֹושֶׁר. הָלַךְ הַבֵּן אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה. בַּסּוֹף הוּא הִגִּיעַ לְאַרְמוֹן יָפֶה עַל רֹאשׁ הַהַר. בָּאַרְמוֹן גָּר אִישׁ חָכַם. כַּאֲשֶׁר נִכְנָס הַצָּעִיר אֶל הָאַרְמוֹן, רָאָה שָׂם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים. הֵם בָּאוּ לִשְׁאֹול אֶת הָאִישׁ הֶחָכָם שְׁאֵלוֹת עַל הַחַיִּים.

חִכָּה הַצָּעִיר הַרְבֵּה זְמַן וּבַסּוֹף הִצְלִיחַ לִשְׁאֹול אֶת הָאִישׁ הֶחָכָם מָה זֶה אֹושֶׁר. אָמַר לוֹ הָאִישׁ הֶחָכָם:

"אֵין לִי זְמַן לְהַסְבִּיר לְךָ עַכְשָׁיו. אַתָּה יָכוֹל לְטַיֵּל בָּאַרְמוֹן וְלַחֲזֹר בְּעוֹד שְׁעָתַיִים. הִנֵּה כַּפִּית עִם שְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁמֶן. כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְטַיֵּל, אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹור עַל הַטִּפּוֹת בְּתוֹךְ הַכַּפִּית" טִיֵּל הַצָּעִיר בָּאַרְמוֹן, עָלָה וְיָרַד בַּמַדְרֵגוֹת, נִכְנָס לְכָל הַחֲדָרִים, אֲבָל כָּל הַזְּמַן הִסְתַּכֵּל עַל הַכַּפִּית. הוּא רָצָה לִשְׁמֹור עַל טִיפּוֹת הַשֶּׁמֶן. אַחֲרֵי שְׁעָתַיִים חָזַר אֶל הֶחָכָם. "רָאִיתָ אֶת הַסִּפְרִיָּה שֶׁלִּי? רָאִיתָ אֶת הַגַּנִּים הַיָּפִים שֶׁלִּי? וְאֶת הָרְהִיטִים בָּאַרְמוֹן רָאִיתָ?" שָׁאַל הֶחָכָם.

"לֹא רָאִיתִי", עָנָה הַצָּעִיר. "כָּל הַזְּמַן הִסְתַּכַּלְתִּי עַל טִיפּוֹת הַשֶּׁמֶן בַּכַּפִּית". "אַתָּה צָרִיךְ לְטַיֵּל שׁוּב בַּאַרְמוֹן", אָמַר הָאִישׁ הֶחָכָם, "וְלִרְאוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַיָּפִים". שָׂמַח הַצָּעִיר וְחָזַר לְטַיֵּל בַּאַרְמוֹן. הַפַּעַם הוּא רָאָה אֶת הַתְּמוּנוֹת עַל הַקִּירוֹת, אֶת הַגַּנִּים הַיָּפִים, אֶת הֶהָרִים לְיַד הָאַרְמוֹן וְאֶת הָרְהִיטִים הָעַתִּיקִים וְהַמְּיוּחָדִים.

אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת חָזַר שׁוּב אֶל הָאִישׁ הֶחָכָם. שָׁאַל הָאִישׁ הֶחָכָם: "רָאִיתָ אֶת הַסִּפְרִיָּה שֶׁלִּי? רָאִיתָ אֶת הַגַּנִּים הַיָּפִים שֶׁלִּי וְאֶת הָרְהִיטִים הַמְּיוּחָדִים בָּאַרְמוֹן?" "רָאִיתִי אֶת הַכֹּל", אָמַר הַצָּעִיר, "רָאִיתִי אֶת הַגַּנִּים, אֶת הַתְּמוּנוֹת, אֶת הַפְּרָחִים וְאֶת הָרְהִיטִים, הַכֹּל כָּל כָּךְ יָפֶה!"

"וְאֵיפֹה טִיפּוֹת הַשֶּׁמֶן?" שָׁאַל הֶחָכָם. הִסְתַּכֵּל הַצָּעִיר וְרָאָה שֶׁאֵין שֶׁמֶן בַּכַּפִּית.

אָמַר הֶחָכָם: "עַכְשָׁיו אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד לְךָ מָה זֶה אֹושֶׁר: אַתָּה צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַיָּפִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל אָסוּר לְךָ לִשְׁכֹּוחַ אַף פַּעַם אֶת שְׁתֵּי טִיפּוֹת הַשֶּׁמֶן!"