תַּפּוּחִים מִן הַמִּדְבָּר

כָּל הַדֶּרֶךְ, מִשְּׁכוּנַת שַׁעֲרֵי-חֶסֶד בִּירוּשָׁלַיִם וְעַד הַמָּקוֹם בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר שֶׁבּוֹ הוֹדִיעַ הַנֶּהָג "נְוֵה מִדְבָּר", חָשְׁבָה וִיקְטוֹרְיָה אֲבַּרְבַּנֵאל רַק עַל עִנְיָן אֶחָד.

אַרְבַּע פְּעָמִים עָלְתָה לְאוֹטוֹבּוּסִים בְּתַחֲנוֹת וְיָרְדָה מֵהֶם. שׁוּב וָשׁוּב קָשְׁרָה לְרֹאשָׁהּ אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁהִתְפָּרְעָה בָּרוּחַ, הוֹצִיאָה מֵהַסַּל לֶחֶם וְתַפּוּחַ, וְהִתְפַּלְּלָה תְּפִילַּת הַפְּרִי וּתְפִילַּת הַדֶּרֶךְ.

וְכָל הַזְּמַן כָּעֲסָה כַּאֲשֶׁר נִתְקְלוּ בָּהּ הַשְּׁכֵנִים הַנּוֹסְעִים, וְהִיא הִסְתַּכְּלָה בַּנּוֹף שֶׁנַּעֲשָׂה צָהוֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְחָשְׁבָה עַל רִבְקָה בִּתָּהּ הַסּוֹרֶרֶת, שֶׁקָמָה לִפְנֵי חֲצִי שָׁנָה וְעָזְבָה אֶת הַבַּיִת, וְהָלְכָה לָגוּר בְּקִיבּוּץ שֶׁל חִילּוֹנִים.

עַכְשָׁיו גִּלְתָה לָהּ אֲחוֹתָהּ שָׂרָה כִּי רִבְקָה גָּרָה בְּחֶדֶר אֶחָד עִם בָּחוּר, וּמִתְנַהֶגֶת אִתּוֹ כְּאִילּוּ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ.

בִּשְׁמוֹנֶה הַשָּׁעוֹת שֶׁהָיְתָה בַּדְּרָכִים חָשְׁבָה שׁוּב וָשׁוּב אֵיךְ תִּנְהַג כְּשֶׁתִּפְגּוֹשׁ אֶת בִּתָּהּ פָּנִים אֶל פָּנִים.

אוּלַי תַּתְחִיל בִּדְבָרִים נְעִימִים, תְּשׂוֹחֵחַ אִיתָּהּ כְּאִילּוּ אֵינָהּ כּוֹעֶסֶת עָלֶיהָ, תַּסְבִּיר לָהּ כְּאִשָּׁה לְאִשָּׁה בְּעִנְיָנִים שֶׁל צְנִיעוּת.

וְאוּלַי תִּפְתַּח בִּצְעָקוֹת. תְּסַפֵּר לָהּ בְּקוֹל בּוֹכֶה עַל הַצַּעַר שֶׁלָּהּ וְעַל הַבּוּשָׁה שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.

וְאוּלַי תַּפְחִיד אוֹתָהּ. תְּסַפֵּר לָהּ עַל פְלוֹרָה בַּת יוֹסֵף אַלַאלוּף שֶׁהָלְכָה אַחֲרֵי בָּחוּר, וְהוּא עָזַב אוֹתָהּ, עַד שֶׁהִשְׁתַּגְּעָה, וְעַכְשָׁיו הִיא מִסְתּוֹבֶבֶת בָּרְחוֹבוֹת וּמוֹשֶׁכֶת לִילָדִים קְטַנִּים בָּאוֹזְנַיִים.

בַּכְּבִישׁ הַיּוֹצֵא מִבְּאֵר-שֶׁבַע מָצְאָה דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה: הִיא תִּתְנַפֵּל עַל

הַבָּחוּר בַּצִפּוֹרְנַיִים, תִּקְרַע אֶת הָעוֹר שֶׁלּוֹ וְתוֹצִיא אֶת עֵינָיו – עַל שֶׁכָּךְ עָשָׂה לְבַת הַזְּקוּנִים שֶׁלָּהּ. בְּבוּשָׁה יְגָרְשׁוּ אוֹתוֹ מִן הַמָּקוֹם, וּבִתָּהּ תַּחֲזוֹר אִיתָּהּ לִירוּשָׁלַיִם. כִּי הֲרֵי כָּךְ הִבְטִיחָה לַאֲחוֹתָהּ – "בַּשְּׂעָרוֹת אָבִיא אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה".

כְּבָר סִיפְּרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ שָׂרָה, הַמְּבַקֶּרֶת אֶת רִבְקָה כָּל חוֹדֶשׁ: רִבְקָה הָיְתָה בַּת שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה כְּשֶׁהִכִּירָה אוֹתוֹ. הוּא הָיָה קָצִין בַּצָבָא. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְהַסְבִּיר לַבָּנוֹת עַל שֵׁרוּת בָּנוֹת בַּצָּבָא. הוּא הָיָה שׁוֹלֵחַ לָהּ מִכְתָּבִים בִּידֵי חָבֵר – גַּם כְּשֶׁחָזַר לַקִּיבּוּץ. וְהִיא, הַטִּיפְּשָׁה, שֶׁלֹּא הָיְתָה יָפָה וְעוֹד כְּשֶׁהָיְתָה תִּינוֹקֶת נִרְאֲתָה כְּמוֹ יֶלֶד – הִתְאַהֲבָה בּוֹ, וּבְגִיל שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה קָמָה וְנָסְעָה אֵלָיו אֶל הַמִּדְבָּר.

כָּל כַּמָּה שֶׁהִתְרַחֲקָה וִיקְטוֹרְיָה מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עָזְבָה אוֹתָהּ רוּחַ הַגְּבוּרָה וְהִיא הִתְחִילָה לִרְאוֹת בְּדִמְיוֹנָהּ דְּבָרִים אֲחֵרִים:

וּמָה אִם רִבְקָה תְּגָרֵשׁ אוֹתָהּ?

וּמָה אִם הַבָּחוּר יָרִים יָד לְהַכּוֹת אוֹתָהּ?

וּמָה יִהְיֶה בַּלַּיְלָה, אִם יִנְעֲלוּ אֶת הַדֶּלֶת וְלֹא יִתְּנוּ לָהּ לְהִכָּנֵס, וְהָאוֹטוֹבּוּס אֵינוֹ יוֹצֵא לִפְנֵי הַבּוֹקֶר הַבָּא?

וּמָה יִהְיֶה אִם לֹא קִיבְּלוּ אֶת הַהוֹדָעָה שֶׁהִיא תָּבוֹא?

אֶלָּא שֶׁאָז הוֹדִיעַ הַנֶּהָג "נְוֵה מִדְבָּר", וְהִבִּיט בָּהּ, עַד שֶׁרָאָה שֶׁהִיא יוֹרֶדֶת מִן הָאוֹטוֹבּוּס וּמוֹשֶׁכֶת אֶת הַסַּל אַחֲרֶיהָ.

וְאַחַר-כָּךְ עָמְדָה עַל הַחוֹל, רוּחַ יְבֵשָׁה מַכָּה בָּהּ, גּוּפָהּ כּוֹאֵב מִן הַיְּשִׁיבָה, וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּעֵינֶיהָ.

הִיא שָׂמָה אֶת הַסַּל לְיַד רַגְלֶיהָ, וְהִבִּיטָה בַּנּוֹף כְּמוֹ מִי שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ זָרָה: מִישׁוֹר צָהוֹב וְקֵרֵחַ, וְהָעֵצִים מְכוּסִים אָבָק צָהוֹב. אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲזוֹב אֶת אֲוִיר יְרוּשָׁלַיִם הַטָּהוֹר וְאֶת הֶהָרִים הַיָּפִים – וְלָבוֹא הֵנָּה?

עַד שֶׁהִגִּיעָה לַשְּׁבִיל, וּמָצְאָה אִשָּׁה לִשְׁאֹל אוֹתָהּ עַל רִבְקָה – כְּבָר יָרְדָה זֵעָה מִתּוֹךְ הַמִּטְפַּחַת שֶׁלָּהּ.

וִיקְטוֹרְיָה הִבִּיטָה בָּאִשָּׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ, הַלְבוּשָׁה מִכְנָסַיִים קְצָרִים וְנַעֲלַיִים שֶׁל גְּבָרִים.

בַּשְּׁבִיל, מוּלָם, הָלְכָה נַעֲרָה לְבוּשָׁה מִכְנָסַיִים גַּם הִיא, וְהַשֵׂעַר שֶׁלָּהּ קָצָר.

וְהָאִשָּׁה אָמְרָה: "הִנֵּה רִבְקָה".

וִיקְטוֹרְיָה רָצְתָה לְהַגִּיד: "לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לְרִבְקָה זֹאת", וּפִתְאוֹם הִכִּירָה אֶת בִּתָּהּ וּפָתְחָה בִּצְעָקָה שֶׁל בֶּכִי.

וְהַנַּעֲרָה רָצָה לִקְרָאתָהּ וּכְבָר הִיא מְחַבֶּקֶת אוֹתָהּ, וְעֵינֶיהָ בּוֹכוֹת.

"מָה זֶה... מָה זֶה... אֵיפֹה הַצַּמּוֹת שֶׁלְּךָ? וְהַמִּכְנָסַיִים... כָּכָה אֶת לוֹבֶשֶׁת... אוֹי לָעֵינַיִים!"

וְרִבְקָה צוֹחֶקֶת: "יָדַעְתִּי שֶׁכָּכָה תַּגִּידִי. רָצִיתִי לְהִתְלַבֵּשׁ אֲבָל עוֹד לֹא הִסְפַּקְתִּי. חָשַׁבְתִּי שֶׁתַּגִּיעִי בָּאוֹטוֹבּוּס שֶׁל אַרְבַּע. מָתַי יָצָאתָ מֵהַבַּיִת? בְּשֵׁשׁ?"

"וְלָמָּה לֹא בְּחָמֵשׁ?"

"בּוֹאִי. בּוֹאִי. דַּי לִבְכּוֹת. כָּאן הַחֶדֶר שֶׁלָּנוּ, וְהִנֵּה דּוּבִּי".

עוֹד לֹא הִסְפִּיקָה וִיקְטוֹרְיָה לְהֵרָגַע, וּכְבָר מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ בֵּין זְרוֹעוֹת גְּדוֹלוֹת, וּפָנִים בְּהִירִים הָיוּ קְרוֹבִים לַפָּנִים שֶׁלָּהּ, וְקוֹל שֶׁל גֶּבֶר אָמַר: "שָׁלוֹם, אִמָּא".

וּכְבָר הָיָה הַסַּל בְּיָדוֹ, וּבִתָּהּ מוֹשֶׁכֶת אוֹתָהּ לַחֶדֶר וּמוֹשִׁיבָה אוֹתָהּ בְּכִסֵּא.

מִיָּד הָיְתָה כּוֹס מִיץ בְּיָדָהּ, וְעֵינֶיהָ מַבִּיטוֹת וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מָה הֵן רוֹאוֹת.

וְהַקּוֹל שֶׁל הָעֲנָק בַּעַל הַשֵׂעַר הַכָּתוֹם אוֹמֵר: "בְּרוּכָה הַבָּאָה, אִמָּא".

וְהִיא, רַק שָׁמְעָה אוֹתוֹ אוֹמֵר שׁוּב "אִמָּא" – לָגְמָה מִן הַמִּיץ לְגִימָה גְּדוֹלָה מִדַּי, וְהִתְחִילָה לְהִשְׁתַּעֵל.

וּשְׁנֵיהֶם מִיהֲרוּ אֵלֶיהָ, וְהִתְחִילוּ לְהַכּוֹת עַל גַּבָּהּ כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים לְתִינוֹק שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לִבְלוֹעַ אֶת הָאוֹכֶל.

"עִיזְבוּ אוֹתִי", אָמְרָה בְּקוֹל חַלָּשׁ.

וְאַחֲרֵי רֶגַע: תְּנִי לִי לְהִסְתַּכֵּל עָלַיִךְ".

וְשׁוּב אָמְרָה בְּקוֹל כּוֹעֵס: "מָה הַנַּעֲלַיִים הָאֵלֶּה! אֵלּוּ נַעַלֵי שַׁבָּת שֶׁלָּךְ?"

רִבְקָה צָחֲקָה: "אֲנִי עוֹבֶדֶת הַשָּׁבוּעַ בַּלּוּל. הֵבִיאוּ תַּרְנְגוֹלוֹת חֲדָשׁוֹת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי עוֹבֶדֶת בְּגַן הַיֶּרֶק, רַק הַשָּׁבוּעַ בַּלּוּל".

עֲיֵפָה מִן הַדֶּרֶךְ, וּמְבוּלְבֶּלֶת מִמָּה שֶׁרָאֲתָה, וּמְנַסָּה לִשְׁמוֹר עַל הַכַּעַס שֶׁלָּהּ שֶׁהוֹלֵךְ וְנֶעֱלַם, וְזוֹכֶרֶת כָּל הַזְּמַן בִּשְׁבִיל מָה בָּאָה, יָשְׁבָה וִיקְטוֹרְיָה עִם בִּתָּהּ רִבְקָה, וְדִיבְּרָה אִיתָּהּ כְּמוֹ שֶׁלֹּא דִּיבְּרָה אַף פַּעַם עִם יְלָדֶיהָ.

וְלֹא זָכְרָה מָה דִּיבְּרָה, וְלֹא זָכְרָה מָתַי הָלַךְ הַבָּחוּר הַקּוֹרֵא לָהּ אִמָּא, וְרַק עֵינֶיהָ רָאוּ וְיָדְעוּ: טוֹב מַרְאֶה בִּתָּהּ.

מֵאָז שֶׁהָיְתָה רִבְקָה יַלְדָּה, לֹא רָאֲתָה אוֹר כָּזֶה בָּעֵינַיִים שֶׁלָּהּ. גַּם הַשֵׂעַר הַקָּצָר מַתְאִים לָהּ. וְכוּלָּהּ – הִיא עַצְמָהּ. לֹא כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה אָז, בַּחֲצָאִית וּבְגַרְבַּיִים, וּבַכְּתֵפָיִים הַגְּדוֹלוֹת, כְּמוֹ אִישׁ מְחוֹּפָּשׂ בְּבִגְדֵי אִשָּׁה.

"וְאֶל הַשְּׁכוּנָה אַתְּ לֹא מִתְגַּעְגַּעַת?"

"לִפְעָמִים כֵּן. בְּעַרְבֵי חַג. שׁוּלְחָן הַשַּׁבָּת חַסֵּר לִי, וְהַזְּמִירוֹת, וְהַצְּחוֹק שֶׁל דּוֹדָה שָׂרָה. אֲבָל טוֹב לִי כָּאן. אֲנִי אוֹהֶבֶת לַעֲבוֹד בַּחוּץ, וְעִם חַיּוֹת... גַּם אֵלַיִךְ אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת".

"וְאַבָּא?" שָׁאֲלָה וִיקְטוֹרְיָה בְּלַחַשׁ.

"אַבָּא לֹא הִתְעַנְיֵן בְּאַף אֶחָד, וַהֲכִי פָּחוֹת בִּי. כָּל הַיּוֹם בַּחֲנוּת וְעִם הַסְּפָרִים וְהַתְּפִילּוֹת. כְּאִילּוּ אֲנִי לֹא בִּתּוֹ".

"חָס וְחָלִילָה, אַל תַּגִּידִי כָּכָה", נִבְהֲלָה וִיקְטוֹרְיָה. מִן הָאֱמֶת נִבְהֲלָה.

"רָצָה לַעֲשׂוֹת לִי שִׁידּוּךְ עִם הַבֵּן שֶׁל יְקוּתִיאֵל. כְּאִילּוּ אֲנִי אַלְמָנָה אוֹ צוֹלַעַת".

"בֶּאֱמֶת?"

"אַל תַּעֲשִׂי לִי מִשְׂחָקִים. כְּאִילּוּ אַתְּ לֹא יוֹדַעַת".

"דִּיבְּרוּ. שָׁמַעַתְּ. אֶצְלֵנוּ לֹא עוֹשִׂים שִׁידּוּךְ בְּכוֹחַ. וְחוּץ מִזֶּה, הַבֵּן שֶׁל יְקוּתִיאֵל עִילּוּי".

"עִילּוּי חִוֵר וְחוֹלֶה, כְּאִילּוּ כָּל הַיּוֹם יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בּוֹר. וְחוּץ מִזֶּה, אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ".

"וּמָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת, אַהֲבָה זֶה הַכֹּל?"

"וּמָה אַתְּ יוֹדַעַת עַל אַהֲבָה?"

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" נֶעֶלְבָה וִיקְטוֹרְיָה. כָּכָה מִדְּבָרִים אֶל אִמָּא כָּאן?"

"אַתְּ לֹא אָהַבְתְּ אֶת אַבָּא, וְהוּא לֹא אָהַב אוֹתָךְ".

הָיָה שֶׁקֶט. וְרִבְקָה אָמְרָה: "אֲנִי, בַּבַּיִת... לֹא הָיִיתִי שָׁוָה הַרְבֵּה".

"וְכָאן?" שָׁאֲלָה וִיקְטוֹרְיָה בְּלַחַשׁ.

"כָּאן יוֹתֵר".

וִיקְטוֹרְיָה רָצְתָה לִשְׁאוֹל אוֹתָהּ עַל דּוּבִּי הָעֲנָק הַבָּהִיר, אֶלָּא שֶׁאָז נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְאוֹר נִדְלַק, וְהוּא עַצְמוֹ אָמַר:

"מְצוּיָּין שֶׁאַתֶּן חוֹסְכוֹת חַשְׁמַל. הֵבֵאתִי מַשֶּׁהוּ לֶאֱכוֹל. לֶבֶּן וִירָקוֹת בְּצַלַּחַת פְּלַסְטִיק חֲדָשָׁה. זֶה בְּסֵדֶר, נָכוֹן? וְאַחַר-כָּךְ כְּדַאי שֶׁתִּקְּחִי אֶת אִמָּא לַחֲדַר הָאוֹרְחִים. אִמָּא וַדַּאי עֲיֵפָה".

בְּחֶדֶר מְיוּחָד לְאוֹרְחִים, שֶׁרוֹאִים מִמֶּנּוּ אֶת הַשָּׂדוֹת בְּאוֹר אַחֲרוֹן, נִסְּתָה וִיקְטוֹרְיָה לַעֲשׂוֹת סֵדֶר בַּלֵּב שֶׁלָּהּ.

וְעִם זֹאת כְּבָר יָדְעָה: בַּשְּׂעָרוֹת לֹא תָּבִיא אֶת בִּתָּהּ לִירוּשָׁלַיִם.

"לָמָּה זֶה לָקַח לָךְ חֲצִי שָׁנָה לָבוֹא לְכָאן?" שָׁאֲלָה אוֹתָהּ רִבְקָה.

"אָבִיךְ לֹא רָצָה שֶׁאָבוֹא".

"וְאַתְּ, אֵין לָךְ רָצוֹן מִשֶׁלָךְ?"

וְלֹא הָיְתָה לָהּ תְּשׁוּבָה.

כְּשֶׁבָּא דּוּבִּי לָקַחַת אוֹתָהּ לַחֲדַר הָאוֹכֶל, רָצְתָה לִשְׁפּוֹךְ עָלָיו אֶת כָּל הַכַּעַס שֶׁלָּהּ. אֲבָל לִבָּהּ כְּבָר הָלַךְ אַחֲרָיו, וְגַם זֶה הִגְבִּיר אֶת הַכַּעַס שֶׁלָּהּ.

"מָה זֶה 'דּוּבִּי'? אֵיזֶה מִן שֵׁם זֶה?" שָׁאֲלָה בְּכַעַס.

"זֶה דֹּב, עַל שֵׁם אַבָּא שֶׁל אִמִּי. הַגֶּרְמָנִים הָרְגוּ אוֹתוֹ בַּמִּלְחָמָה".

וְזֶה שֵׁם טוֹב בִּשְׁבִיל תִּינוֹק, 'דֹּב'?"

"לֹא מַפְרִיעַ לִי", מָשַׁךְ בַּכְּתֵפָיִים שֶׁלּוֹ.

וְאַחַר-כָּךְ אָמַר בִּרְצִינוּת מְבוּדַחַת: "אֲבָל אִם מַפְרִיעַ לָךְ – אַחֲלִיף מָחָר".

וְהִיא עָצְרָה אֶת עַצְמָהּ בְּכוֹחַ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּצְחַק.

בָּעֶרֶב יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם לְיַד שׁוּלְחָן אֶחָד, וְהֵם מַבִּיטִים בְּרִבְקָה, כְּאִילּוּ הִיא לְבַדָּהּ בַּחֲדַר הָאוֹכֶל הַגָּדוֹל, עוֹבֶרֶת עִם עֶגְלַת הַהַגָּשָׁה, וְשׁוֹאֶלֶת כָּל אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים מָה הוּא רוֹצֶה.

"רוֹצָה עוֹד שְׁתִיָּה, אִמָּא?" שָׁמְעָה אוֹתוֹ שׁוֹאֵל.

וְאָמְרָה בְּכַעַס: "אַתָּה קוֹרֵא לִי אִמָּא. אֵיזֶה אִמָּא אֲנִי לְךָ?"

"אֲנִי מֵת שֶׁתִּהְיִי אִמָּא שֶׁלִּי".

"כָּכָה? וּמִי מַפְרִיעַ לְךָ?"

"הַבַּת שֶׁלָּךְ".

"וְאֵיךְ הִיא מַפְרִיעָה לְךָ?"

"הִיא לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת אִשְׁתִּי".

"הַבַּת שֶׁלִּי לֹא רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן? זֶה מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי?"

"בְּדִיּוּק".

עוֹד הִיא מְנַסָּה לִתְפּוֹס מָה שֶׁאָמַר לָהּ, וּכְבָר הִתְחִיל לְסַפֵּר לָהּ עַל מַטָּע הַתַּפּוּחִים שֶׁהוּא מְגַדֵּל.

זְרָעִים מְיוּחָדִים קִיבֵּל מֵחוֹקֶר אָמֶרִיקָנִי הַמְּגַדֵּל תַּפּוּחִים בְּמִדְבָּר נֶבַאדָה שֶׁבְּאָמֶרִיקָה.

שׁוֹתְלִים אוֹתָם בְּתוֹךְ קוּפְסָאוֹת פַּח מְלֵאוֹת זֶבֶל אוֹרְגָנִי, וְהַשְּׁתִיל צוֹמֵחַ לְעֵץ בְּגוֹבַהּ שֶׁל תִּינוֹק.

יֵשׁ לוֹ שׁוֹרָשִׁים קְטַנִּים, וּפְרִיחָה בַּקַּיִץ, וְהוּא נוֹתֵן פֵּרוֹת כְּמוֹ עֵץ גַּן-עֵדֶן.

הַתַּפּוּחַ אוֹהֵב קוֹר, וּבְלַיְלָה צָרִיךְ לִפְתּוֹחַ אֶת יְרִיעוֹת הַפְּלַסְטִיק וְלָתֵת לַקּוֹר שֶׁל הַמִּדְבָּר לְהִכָּנֵס. וּבַבּוֹקֵר צָרִיךְ לִסְגּוֹר אֶת הַיְּרִיעוֹת וְלִשְׁמוֹר עַל הָאֲוִיר הַקַּר.

"בֶּאֱמֶת?" מִלְמְלָה, שׁוֹמַעַת אֶת דְּבָרָיו, אַךְ חוֹשֶׁבֶת עַל מָה שֶׁאָמַר לָהּ קוֹדֶם.

וְאָז נִגַּשׁ אֵלֶיהָ מִישֶׁהוּ וְאָמַר: "אַתְּ אִמָּא שֶׁל רִבְקָה? כָּל הַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לָךְ בַּת כָּזֹאת".

וְלִבָּהּ הִתְמַלֵּא גַּאֲוָה.

וְאָז בָּא לָהּ זִכָּרוֹן, מַגִּיעַ אֵלֶיהָ מִיָּמִים וּמִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים.

בַּת חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה הָיְתָה.

בְּשַׁבָּתוֹת, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, הָיְתָה מֵחֲלִיפָה מַבָּטִים עִם מֹשֶׁה אֱלְקַיָם בֵּן הַצּוֹרֵף, וְאַחַר-כָּךְ מוֹרִידָה אֶת עֵינֶיהָ לְרִצְפָּה.

מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה מַבִּיטָה בּוֹ לִרְאוֹת אֶת יָדָיו, הָעוֹבְדוֹת בְּכֶסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת.

מַשֶּׁהוּ קָרָה בֵּינֵיהֶם בְּלִי דְּבָרִים, וַאֲחוֹתוֹ הָיְתָה מְאִירָה לָהּ פָּנִים בָּרְחוֹב.

אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּא הַשַּׁדְכָן לְשַׁדֵּךְ אוֹתָהּ לְשָׁאוּל אַבַּרְבַּנֵאל – לֹא הָיָה לָהּ הָאוֹמֶץ לְצַעֵר אֶת אָבִיהָ, שֶׁרָצָה בְּחָתָן תַּלְמִיד-חָכַם.

בָּעֶרֶב, כְּשֶׁלִוְתָה אֶת אִמָּהּ אֶל הַחֶדֶר, אָמְרָה רִבְקָה: "אַתְּ בָּאת לְהַחֲזִיר אוֹתִי לִירוּשָׁלַיִם, נָכוֹן?"

אִמָּהּ לֹא עָנְתָה, אֲבָל אַחֲרֵי זְמַן מָה אָמְרָה:

"אַתְּ לֹא תַּעֲשִׂי שְׁטוּיּוֹת".

"אֲנִי יוֹדַעַת מָה אֲנִי רוֹצָה".

"גַּם דּוֹדָה שֶׁלָּךְ יָדְעָה כְּשֶׁהָיְתָה בְּגִילֵךְ, וְתִרְאִי אֵיזֶה חַיִּים יֵשׁ לָהּ עַכְשָׁו. עוֹבֶרֶת מִבַּיִת לְבַיִת כְּמוֹ חָתוּל".

"אַל תִּדְאֲגִי לִי".

וִיקְטוֹרְיָה הִתְמַלְּאָה אוֹמֶץ: "זֶה נָכוֹן מָה שֶׁאָמַר לִי, שֶׁאַתְּ לֹא רוֹצָה לְהִתְחַתֵּן אִתּוֹ?"

"כָּכָה אָמַר לְךָ?"

"נָכוֹן אוֹ לֹא נָכוֹן?"

"נָכוֹן"

"וְלָמָּה?"

"עוֹד לֹא בְּטוּחָה".

"וְאֵיפֹה לָמַדְתְּ אֶת זֶה?"

"אֶצְלֵךְ".

"אֵיךְ?" הִתְפַּלְּאָה וִיקְטוֹרְיָה.

"אֲנִי לֹא רוֹצָה לִחְיוֹת כְּמוֹ אַתְּ וְאַבָּא".

"אֵיךְ?"

"בְּלִי אַהֲבָה".

"שׁוּב פַּעַם אָהֲבָה!" הִכְּתָה וִיקְטוֹרְיָה בְּכוֹחַ בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ עַל יְרֵכֶיהָ, מֶחֱוָה שֶׁל כַּעַס בְּלִי כַּעַס.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַדֶּלֶת שָׁמְעָה אֶת עַצְמָהּ שׁוֹאֶלֶת: "וּשְׁמַע עַל הַמִטָּה אַתְּ אוֹמֶרֶת לִפְנֵי הַשֵּׁנָה?"

"לֹא".

"לֹא אוֹמֶרֶת שְׁמַע?"

"רַק לִפְעָמִים, בְּשֶׁקֶט, שֶׁאֲנִי לֹא אֶשְׁמַע בְּעַצְמִי", אָמְרָה רִבְקָה וְצָחֲקָה, וְנָשְׁקָה לְאִמָּהּ עַל הַלֶּחִי וְאָמְרָה: "אַל תִּבָּהֲלִי אִם תִּשְׁמְעִי תַּנִּים. לַיְלָה טוֹב". כְּמוֹ אֵם שֶׁמַּרְגִּיעָה אֶת בִּתָּהּ.

וִיקְטוֹרְיָה אָמְרָה תְּפִילָּה בְּכַוָּנָה רַבָּה, עַל שְׁתֵּיהֶן, וְלִבָּהּ כָּבֵד עַל דָּבָר אֶחָד, וְקַל עַל הָאַחֵר: "... וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים וַתְּהִי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ והָאֵר עֵינַי..."

וַחֲלוֹם חָלְמָה בַּלַּיְלָה.

וּבַחֲלוֹם אִישׁ נִגַּשׁ אֶל וִילוֹנוֹת לְבָנִים וְהִיא רוֹאָה אוֹתוֹ מִגַּבּוֹ.

הָאִישׁ מֵזִיז אֶת הַוִּילוֹן וַעֲצֵי גַּן-עֵדֶן לְפָנָיו: עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַעַת וְעֵצִים נֶחְמָדִים בְּתוֹךְ קוּפְסָאוֹת פַּח מְלֵאוֹת זֶבֶל אוֹרְגָנִי.

הָאִישׁ נִגַּשׁ אֶל עֵץ תַּפּוּחִים וְהַפְּרִי נוֹפֵל לְתוֹךְ יָדָיו.

וּפִתְאוֹם נַעֲשֶׂה הַפְּרִי קָטָן וְהָיָה לְגַלְעִינִים. מִסְתַּכֶּלֶת וִיקְטוֹרְיָה וְרוֹאָה: אֲבָנִים טוֹבוֹת וְזָהָב וְכֶסֶף בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת הַלְּבָנוֹת שֶׁלּוֹ.

וּפִתְאוֹם הִסְתּוֹבֵב הָאִישׁ – וּמֹשֶׁה אֶלקַיָם בֵּן הַצּוֹרֵף הָיָה וּשְׂעָרוֹ כְּמוֹ אֵשׁ.

כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה יָשְׁבָה, עֵינֶיהָ עוֹד כּוֹעֲסוֹת אֲבָל לִבָּהּ כְּבָר שָׁקֵט. הַסַּל לְיַד הָרַגְלַיִים שֶׁלָּהּ, וְעַל הַבִּרְכַּיִים שַׂק עִם תַּפּוּחִים קָשִׁים כְּמוֹ אֲבָנִים, שֶׁנָּתַן לָהּ דּוּבִּי.

הִיא זָכְרָה אֶת בִּתָּהּ הַשּׁוֹאֶלֶת: "אַתְּ רוֹאָה שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, נָכוֹן?"

וְאֶת קוֹלוֹ הָאוֹמֵר: "הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר, אִמָּא".

כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה חָשְׁבָה וְחָשְׁבָה מָה תְּסַפֵּר לְבַעֲלָהּ וְלַאֲחוֹתָהּ.

אוּלַי תֵּשֵׁב מוּלָם וּתְסַפֵּר לָהֶם בְּדִיּוּק מָה שֶׁקָּרָה?

כְּשֶׁעָבָר הָאוֹטוֹבּוּס בְּצוֹמֶת אַחִים שִׁנְתָה אֶת דַּעְתָּהּ.

אֵיךְ תְּתָאֵר לַאֲחוֹתָהּ, שֶׁלֹּא יָדְעָה גֶּבֶר מֵעוֹלָם, וּלְבַעֲלָהּ, שֶׁלֹּא שָׂם עָלֶיהָ אֶת יָדוֹ בְּאַהֲבָה – אֶת עֵינֵי הַבָּחוּר הַמַּבִּיט בְּבִתָּהּ?

כְּשֶׁרָאֲתָה מֵרָחוֹק אֶת הָרֵי יְרוּשָׁלַיִם יָדְעָה מָה תַּעֲשֶׂה.

עִם אֲחוֹתָהּ, הַקּוֹרֵאת אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּהּ, לֹא תִּשְׁמוֹר סוֹד.

הִיא תִּמְשׁוֹךְ אֶת הַמִּטְפַּחַת הַקְּשׁוּרָה לְרֹאשָׁהּ, תְּקָרֵב אֶת פִּיהָ לְאוֹזֶן אֲחוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ כְּשֶׁהָיוּ יְלָדוֹת, וְתֹאמַר לָהּ בְּלַחַשׁ:

"שָׂרִיקָה, כָּל חַיֵּינוּ הָיִינוּ לְבַד. אַתְּ בְּלִי, וַאֲנִי עִם חוּפָּה וְקִידּוּשִׁין. בִּתִּי הַקְּטַנָּה לִמְדָה אוֹתִי דָּבָר. וַאֲנַחְנוּ, זוֹכֶרֶת אֵיךְ חָשַׁבְנוּ שֶׁהִיא קְצָת מְפַגֶּרֶת? לֹא יָפָה, לֹא חֲכָמָה, וּגְבוֹהָה כְּמוֹ עוֹג מֶלֶךְ הָבָּשָׁן. עִם יְקוּתִיאֵל רָצִינוּ לְחַתֵּן אוֹתָהּ. וְעוֹד עָשׂוּ לָנוּ טוֹבוֹת, כְּאִילּוּ לֹא נָאֶה לָהֶם הַבַּת שֶׁל אַבַּרְבַּנֵאל. וְתִרְאִי אוֹתָהּ הַיּוֹם: חָלָב וּדְבַשׁ. וְחֲכָמָה גַּם כֵּן. וְכָל הַזְּמַן צוֹחֶקֶת. וְאוּלַי, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, עוֹד נִרְאֶה מִמֶּנָּה נַחַת".

וּלְבַעֲלָהּ, שֶׁלֹּא קָרָא אֶת לִבָּהּ מֵעוֹלָם, תִּתֵּן תַּפּוּחִים בִּדְבַשׁ.

הִיא תָּשִׂים אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ עַל הַמוֹתְנַיִים וְתַגִּיד בְּקוֹל:

"לֹא צָרִיךְ לִדְאוֹג לְרִבְקָה. טוֹב לָהּ שָׂם, תּוֹדָה לָאֵל. בְּקָרוֹב נִשְׁמַע מִמֶּנָּה דְּבָרִים טוֹבִים. עַכְשָׁו תִּטְעַם מִזֶּה וְתַגִּיד: תַּפּוּחִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פְּרִיחַת קַיִץ, וְשָׂמִים אוֹתָם בְּזֶבֶל אוֹרְגָנִי, וְהַשּׁוֹרָשִׁים שֶׁלָּהֶם נִהְיִים קְטַנִּים – שָׁמַעְתָּ דָּבָר כָּזֶה בַּחַיִּים שֶׁלְּךָ?"